אליאב בן שמעון מנכל התאחדות בוני הארץ // צילום כפיר סיון
אליאב בן שמעון מנכל התאחדות בוני הארץ // צילום כפיר סיון

ראשי התאחדות בוני הארץ במפגש המקצועי השנתי של ההתאחדות באילת:

מדיניות הממשלה בתחום הבנייה לא תאפשר עמידה בצורכי הדיור של המשק בטווח הארוך

כרמלה קופר 14.06.2017

נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק: "לבנייה הציבורית והתשתיות יש תקציב של מאות מיליארדי שקלים ללא יד מכוונת אחת. על הממשלה להקים קבינט תשתיות שינהל אותו"

מנכ"ל ההתאחדות, עו"ד אליאב בן שמעון: "בשנים האחרונות זינק קצב הגידול של משקי בית בכל שנה – המדינה צריכה להיערך להכפלת מספר הדירות בישראל בתוך 25 שנה"

התאחדות בוני הארץ צופה כי מחירי הדירות יעלו בשנת 2017 ב-4.5% ובשנת 2018 ב-3.5%, לעומת עלייה של 6.5% ו-7.9% בשנים 2016 ו-2015

"אם ימשך מימוש תכניות הממשלה הנוכחית בתחום הדיור, והמדינה תעמוד ביעדי שיווק הקרקעות והעסקאות שהיא הציבה לשנת 2017, ואם אכן תגיע לכאן רכבת אווירית של עובדי בניין מקצועיים מסין, צפויה בשנתיים הקרובות עלייה בהתחלות הבנייה והתמתנות בעליית מדד מחירי הדירות". כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק במסיבת עיתונאים שפתחה את הוועידה השנתית של ההתאחדות באילת. על פי תחזית ההתאחדות בוני הארץ, יעלו מחירי הדירות בשנת 2017 ב-4.5% ובשנת 2018 ב-3.5%. זאת, לעומת עליית מחירי דירות של 6.5% ו-7.9% בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה.

רוני בריק נשיא התאחדות בוני הארץ // צילום: כפיר סיון

ניתוח של ההתאחדות קובע, כי כלל היקף העסקאות בפועל למכירת קרקע עלה ב-2016 ב-16% לכ-36 אלף יחידות דיור, לאחר שלוש שנים יציבות של כ-30 אלף יחידות דיור בשנה. היות והממשלה לא פרסמה נתון רשמי על היקף המכירות בפועל של קרקע במסגרת "מחיר למשתכן" אשתקד, מעריכה ההתאחדות כי ב-2016 עסקאות במסגרת התוכנית הסתכמו ב-22 אלף יחידות דיור, לעומת 5,000 ב-2015. שיעור עסקאות מחיר למשתכן – 57% מסך העסקאות.

נשיא ההתאחדות, בריק הוסיף: "ממשלת ישראל, בהובלת שר האוצר משה כחלון וקבינט הדיור פועלים בכיוון הנכון לפתרון משבר הדיור הממושך, אבל הנתונים שהצגנו כאן, מצביעים על צורך בעשייה מהירה ומקיפה הרבה יותר".

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון חשף כי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה שבשנה שעברה נוספו למשק 58 אלף בתי אב חדשים. "זהו מספר חריג, אך ממשיך מגמה כללית ארוכת שנים של עלייה. לצד גידול ריבוי האוכלוסייה, והתארכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת, הסיבות המרכזיות למגמת ממושכת זו הן: גידול במספר הצעירים הגרים עם בן זוג ללא נישואין פורמאלי, גידול ניכר בחלקן של המשפחות החד-הוריות, גידול במספרן של הנשים היולדות ילדים ללא נישואין ועוד", מסר בן שמעון. כמו כן, הוא הוסיף: "יש לשים לב לכך שמספר החודשים להשלמת דירה ממוצעת עלה בשנתיים האחרונות בכ-3% לכ-28.3 חודשים. אשתקד מספרן עמד על כ-45 אלף בלבד. לכן, גדל הפער בין גמר הבנייה לתופסת משקי הבית לכ-149 אלף דירות שלהן המשק זקוק כיום. קצב הבנייה נותר נמוך ונראה, כי גמר הבניה לא ישתווה לתוספת משקי הבית בשנתיים הקרובות". 

נשיא ההתאחדות הגיב ואמר: "המצב הנוכחי בענף מצריך מהממשלה לפעול מיידית בשלושה מישורים: הצפת השוק בקרקע, ביצוע ההסכם להבאת 20 אלף עובדי במקצועות השלד, הטיח והריצוף מסין, וטיפול בחסמים הפוגעים בקבלני הביצוע ובחסמים המונעים התחדשות עירונית".

תקציב של מאות מיליארדים בבנייה ציבורית ותשתיות – ללא יד מכוונת

בריק התייחס בהרחבה למצבם של קבלני הביצוע, הבונים תשתיות ובנייה ציבורית: "נתחיל בעובדות החשובות ביותר. ללא הצלחתם של הקבלנים שבונים את התשתיות והבנייה הציבורית, לא ייפתר משבר הדיור. פרויקטים לא יצאו לדרך, או שנאלץ לאחר במסירת הדירות, מפני שביצוע הקמת המעטפת התשתיתית לדיור לא מבוצעת כהלכה. אנחנו עוקבים בדאגה גדולה אחרי מה שקורה בתחום הזה כבר שנים ומזהירים שנגיע למצב שאליו אכן הגענו. נתונים שהציגה פה חברת BDI חושפים שאחד מכל עשרה קבלני ביצוע בסכנת קריסה, אי אפשר להמשיך".

בריק ציין כי על פי ממצאי מחקר של הטכניון, שלושת הגורמים המובילים לחריגות בפרויקטי תשתית הם: מכרזים לא בשלים, ריבוי שינויים בדרישות ובהגדרות היזם, ומחירים שבהם זוכים קבלנים במכרזים הנמוכים מהשווי הכלכלי האמיתי של העבודות. "אנחנו מסכימים עם כל מילה. ניסיוננו רב השנים מלמד שפתרון לכשלים הללו יכול לבוא רק אם גוף ממשלתי אחד ירכז את הבנייה ניהול וניווט הבנייה הציבורית. המציאות שבה, תקציב של מאות מיליארדים מנוהל ללא יד מכוונת אחת הוא בלתי אפשרי.

אנחנו קוראים כאן לממשלת ישראל להקים קבינט תשתיות שינהל את כל הבנייה הציבורית משלב תיעדוף הצרכים, דרך התכנון, התיאום בין כלל הזרועות המעורבות בתחום זה – ממשלתיות ומוניציפאליות, קביעת אחידות של דרכי התקשרות, הבטחת רווחיות שתמנע סיכון של קריסת הקבלן ועלות גובהה הרבה יותר מהתכנון המקורי בעקבות ועד לליווי הביצוע עצמו".

קצב הבנייה רחוק מהנדרש – גם לטווח הארוך

במסיבת העיתונאים התייחסו ראשי ההתאחדות לתוכנית הממשלה לבנייה ארוכת טווח בשוק הדיור. ההתאחדות הזהירה, כי היעדים שהוצגו בתוכנית של משרד האוצר בחודש פברואר בתחום זה – הינם יעדים שלא יספקו את צרכים הצפויים במשק בתחום הדיור בטווח הארוך. בתחילת השנה הציגה הממשלה יעד תכנון של 2.6 מיליון יחידות דיור עד לשנת 2040 שמהן יבנו עד אז רק 1.5 מיליון דירות.

מנכ"ל ההתאחדות, עו"ד אליאב בן שמעון: "המחסור בקרקעות מתוכננות למגורים ומשך הליכי התכנון בישראל מחייבים הסתכלות ארוכת טווח שתענה על צרכי הבנייה המלאים במשק. אנו מעריכים כי על בסיס קצב התוספת משקי בית באומדנים ארוכי טווח, בתוך 25 שנה המדינה תאלץ להכפיל את מספר יחידות הדיור בה".

על פי התחזית של ההתאחדות שהציג בן שמעון: "המדינה צריכה לתכנן למעלה מ-4.5 מיליון דירות חדשות. מעבר לגידול המתמיד במספר משקי הבית שרק הולך וגדל, יש לזכור כי עד 1950 נבנו בישראל 500 אלף דירות בבניה רוויה, אך כ-300 אלף מהן יצטרכו להיהרס ולהיבנות מחדש בעתיד בהתחשב בסוג הבניה בשנים אלו. על פי התחזית שלנו, המדינה צריכה להגיע לקצב של

למעלה מ-131 אלף יחידות דיור חדשות בשנה. המצב רחוק מזה לאור קצב מימוש התכניות האיטי כיום, שנוצר כתוצאה מחסמי תשתית, התניות בתוכנית בניין העיר השונות, בעיות קנייניות וכדומה".

אם לא די בכך, מזהיר בן שמעון: "בהמשך לנתונים הקשים שהצגנו כאן על מצבו של תחום הבנייה הציבורית, מאז 2009 התחלות הבנייה שלא למגורים הסתכמו בשטח של 58 מ"ר על כל דירה חדשה שנוספה למשק. גם על פי תחזית שמרנית, המשק זקוק לתוספת של כ-135 מיליון מ"ר בבנייה שלא למגורים עד 2050. כלומר, ממוצע של 4.2 מיליון מ"ר בשנה, לעומת 2.2 מיליון מ"ר כיום, בלבד.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות