הדמיית שכונת בצוותא של שפיר בחריש // הדמיה viewpoint

חריש מובילה עם הגירה פנימית ועלייה של 160% בגידול האוכלוסייה

כך עולה מדו"ח הרשויות המקומיות שמפרסת היום הלמ"ס. עוד בין הערים הבולטות: תל אביב, חיפה ובאר שבע מובילות בהוצאה לנפש, יהוד מובילה בהכנסות עצמיות, במודיעין מאריכים חיים ומשכילים יותר

כרמלה קופר 30.06.2019

הדמיית שכונת בצוותא של שפיר בחריש // הדמיה viewpoint

דו"ח הרשויות המקומית 2017 מתפרסם היום באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וחושף את הפרופילים של 255 הרשויות המקומיות בישראל, לרבות נתוני הגירה, חינוך, בריאות וכוח אדם. בין היתר חריש מובילה עם הגירה פנימית ושיעור של 160% בגידול האוכלוסייה, תל אביב מובילה בהוצאות לנפש, יהוד בהכנסות עצמיות ומודיעין בשיעור כוח האדם המחזיק בתעודה אקדמית.

75% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררת בערים – חריש מובילה עם הגירה פנימית
בשנת 2017 היו בישראל 255 רשויות מקומיות.  הן כללו 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה בישראל 8,797.9 אלף תושבים, 74.8% מתוכה התגוררה בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 387.4 לקמ"ר. העיר הצפופה ביותר הייתה בני ברק (26,368 תושבים לקמ"ר). בשנת 2017 עלה היקף ההגירה הפנימית ב-2.2% לעומת 2016 ועמד על 267,045 נכנסים/יוצאים. חריש הובילה עם שיעור הגירה פנימית של 847 לאלף תושבים – גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה הקודמת. בשנת 2017 צריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות המקומיות הייתה 52.6 מ"ק. צריכת המים הנמוכה ביותר נמדדה בערערה בנגב – 29.0 מ"ק לנפש, והגבוהה ביותר בכפר שמריהו – 325.4 מ"ק לנפש, פי 11.2. אחוז השינוי הריאלי הארצי בשכר בשנת 2016 לעומת 2015 היה 1.0%. השינויים הריאליים הגבוהים ביותר חלו במועצות המקומיות הערביות שבהן היה השכר נמוך יחסית. 65.2% מתלמידי יב היו הזכאים בשנת תשע"ז לתעודת בגרות, לעומת 63.5% בשנה הקודמת.  האחוז הגבוה ביותר של זכאים נמצא במעיליא (94.1%) ובהר אדר (92.7%).

מובילות בהוצאה לנפש: ת"א חיפה ובאר שבע
ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בערים שמנו יותר מ-200,000 תושבים בשנת 2017: 11,732 ש"ח בתל אביב-יפו, 9,494 ש"ח בחיפה, 7,864 ש"ח בבאר שבע, 7,345 ש"ח בפתח תקווה, 7,177 ש"ח בנתניה, 7,052 ש"ח באשדוד, 6,884 ש"ח בראשון לציון ו-6,187 ש"ח בירושלים. 

בשנת 2017 הסתכמו תשלומי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל (הפיתוח) ב-17 מיליארד ש"ח, והם היו 20.8% מסך התקציב. בשנה זו סך התשלומים בתקציב הבלתי רגיל עלה ריאלית ב-17.1% לעומת שנת 2016. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2017 נרשם בתקציב הרגיל גירעון תקציבי  של 93.9 מיליון ש"ח, לעומת עודף של 24 מיליון ש"ח בשנת 2016. ב-172 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-83 רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי (זאת, בהשוואה ל-69 רשויות מקומיות בהן נרשם גירעון תקציבי ב-2016). כ-38.8% מסך הגירעון התקציבי הכולל של הרשויות המקומיות בשנת 2017 נמצא ב-6 רשויות מקומיות שבהן נרשם גירעון של יותר מ-10 מיליון ש"ח (בכל אחת מהן). ב-83 מתוך 255 הרשויות המקומיות נרשם גירעון תקציבי בתקציב הרגיל בשנת 2017, לעומת 69 רשויות מקומיות ב-2016 ובדומה ל-86 רשויות בשנת 2015. 

יהוד מובילה בהכנסות עצמיות
בין השינויים בתקציב השוטף של 2016 לעומת 2017 : עלייה של 7.6% בתקבולים ושל 7.8% בתשלומים. העלייה בתקבולים נובעת מעלייה של 10.7% בהשתתפות הממשלה ושל 5.8% בהכנסות העצמיות. יחד עם זאת, ב-52 מהרשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות, בדומה ל-53 ב-2016. יש לציין כי הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה גבוה בעיריות: יהוד (78.0%), תל אביב-יפו (76.5%), הרצלייה (75.8%), ונמוך בעיריות: רהט (21.2%) ובאום אל-פחם (27.8%).

גביית הארנונה הגבוהה ביותר- בתל אביב, אילת והרצליה
יחס גביית ארנונה למגורים מסך החיובים למגורים בשנת 2017 היה 75.0%, גבוה יותר מהיחס בשנת 2016 (73.4%). שיעור ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית היה 55.7%, בדומה ל-56.4% בשנת 2016. גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה בעיריות שבהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית (תל אביב-יפו – 6,880 ש"ח, אילת – 5,745 ש"ח) וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (הרצלייה – 5,382 ש"ח ורמת השרון – 5,333 ש"ח). יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים למגורים נמצא בדרך כלל ברשויות המקומיות המדורגות בקבוצות אשכול חברתי-כלכלי נמוך (קלנסווה 4.8%, בענה 6.2%). עם זאת, שיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים נרשם בכל קבוצות האשכולות החברתיים-כלכליים, ולא רק בקבוצות הגבוהות.

בראש פינה ובתל אביב-יפו, יחס גבוה של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים (92.6%, ו-87.2%, בהתאמה), מלווה בשיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית (75.7%, ו-72.9%, בהתאמה). לעומת זאת, בקלנסווה יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים (4.8%) מלווה בשיעור נמוך של ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית (18.0%). 

העיריות שבהן נרשם שיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית הן: קריית גת (79.0%), אילת (75.6%), טירת כרמל (74.8%) ותל אביב-יפו (72.9%). בלמ"ס מדגישים כי לא ניתן לזהות קשר סטטיסטי בולט בין שיעור ההכנסות מגביית ארנונה לא למגורים מסך ארנונה כללית, לבין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות