יהוד-מונוסון // צילום: דוברות העיריה

חשיפה: ראש עיריית אופקים לשעבר, יאיר חזן, דרש מחצית משכר הטרחה ממכירת דירות תמ"א 38

תביעתו של ראש עיריית אופקים לשעבר, יאיר חזן, נגד עו"ד בתחום הנדל"ן, חושפת את ההתנהלות וסכומי שכר הטרחה שדרש ראש העיר לשעבר בגין דירות שנמכרו בפרויקטים של תמ"א 38 בעיר יהוד. בית המשפט דחה את תביעתו ופסק לו הוצאות משפט בסך 15,000 שקל

רונן דמארי 29.11.2018

בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה שהגיש ראש העיר אופקים לשעבר, יאיר חזן, נגד עו"ד רונן אשר, בגין שכר טרחה עבור דירות שנמכרו בפרויקטים של תמ"א 38.

מפסק הדין שניתן לאחרונה, עולה כי עורך הדין הנתבע הנו עו"ד בעל ניסיון רב בתחומי הנדל"ן, לרבות פרויקטים של תמ"א 38. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עסק הנתבע, בין היתר, בייצוג חברה יזמית אשר קידמה וביצעה פרויקטים של תמ"א 38. מנגד, כך נטען בתביעה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, חזן היה בעל ניסיון מועט בעסקאות בנדל"ן וללא ניסיון בכלל בעסקאות תמ"א 38. על פי פסק הדין, לעו"ד הנתבע היה הסכם שכר טרחה עם החברה שנכרת בשנת 2011, שלפיו עבור כל השירותים שייתן במסגרת כל אחד מהפרויקטים, הוא יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור 1.5% פלוס מע"מ ממחיר המכירה של כל דירה שתימכר, כאשר שכר הטרחה ייגבה מהדיירים, אלא אם הוראות הדין יאסרו זאת, או אז יהיה זכאי מאת החברה להפרש שבין השכר הנ"ל לכל סכום שקיבל הנתבע מהדיירים.

אילוסטרציה: יהוד //יהוד-מונוסון // צילום: דוברות העיריה
אילוסטרציה: יהוד-מונוסון // צילום: דוברות העיריה

חזן חתם על הסכם לקידום במשותף של פרויקטים בעיר יהוד

בחודש מרץ 2014 התחלפה השליטה בחברה ובעל השליטה החדש שלה פעל לטובת שיתופו של חזן בייצוג החברה בפרויקטים. ככתוב בטענות העולות בפסק הדין, לאחר שהופעל על עורך הדין לחץ הוא נאלץ להסכים לשיתוף חזן בייצוג ובשכר הטרחה ובעקבות כך, נכרת ביום 7.8.14 הסכם קצר בין חזן ובין הנתבע, לייצוג משותף של החברה בשני פרויקטים בעיר יהוד – פרויקט רחוב עץ האפרסק ופרויקט רחוב ויצמן.

עוד על פי פסד הדין, לאחר חתימת ההסכם, העביר הנתבע לתובע מספר מטלות בפרויקט "עץ האפרסק", כשהעיקרית מתוכן הייתה טיפול בתיקון צו רישום הבית המשותף, אולם כפי העולה מהכתוב, המשימה לא בוצעה ולדבריו של הנתבע הוא נדרש ללמד ולהדריך את חזן בכל פעולה פשוטה ובסופו של דבר אף נאלצו לבצע ולהשלים את מרבית הנדרש לצורך צו התיקון בכוחות עצמם, כך על פי הטענות.

עורך הדין הנתבע טען בבית המשפט כי חזן לא מצא לנכון לפנות אליו או להתעניין בקשר לפרויקט ולמעשה  ניתק כל קשר עמו וכתוצאה מכך, ביצעו הנתבע ומשרדו את כל העבודה שנותרה בפרויקט לרבות מכירת הדירות.

חזן טען כי לא יידעו אותו בהליכים

מנגד, כך עולה מפסק הדין, חזן טען כי הנתבע לא פנה אליו ליידע אותו בדבר תיקון צו הרישום או כי יש צורך בביצוע עבודה נוספת. עוד נטען על  פי פסק הדין, כי רק בחודש ינואר 2016, עת מונה חזן כיועץ משפטי פנימי של החברה, התגלה לו שבוצעה עבודה משפטית נוספת על הפרויקט על ידי הנתבע ונטען כי האחרון אף מכר את מרבית הדירות בפרויקט, תוך גריפת שכר הטרחה לכיסו מבלי שיידע את חזן על כך.

שכר טרחת עורך הדין 301,452 ₪ ושכר טרחת חזן 33,345 ₪

עוד עולה מפסק הדין כי בשלב זה, בחודש ינואר 2016, דרש חזן מהנתבע את חלקו בשכר הטרחה וכי בתחילה סירב הנתבע לשלם אולם בסופו של דבר הסכים להעביר סכום של 33,345 ₪ כולל מע"מ לתובע לסילוק טענותיו. מהטענות העולות בפסק הדין, נכון לחודש אפריל 2016, נמכרו 12 דירות, כאשר שכר הטרחה שקיבל הנתבע עקב כך עמד על 301,452 ₪ ואילו שכר הטרחה שקיבל חזן עמד על 33,345 ₪ כאמור.

עוד עולה מפסק הדין כי בהמשך פנה חזן לעו"ד הנתבע ודרש לקבל שכר טרחה ממכירת דירות נוספות וכי הנתבע לא הסכים לכך, אולם בסופו של דבר הסכים להעביר שני פרויקטים מתקדמים לתובע, שבהם כבר ניתן היה למכור דירות. אלא שמפסק הדין עולה כי בחלוף זמן קצר, הסתבר כי החברה מכרה עקב קשיים כלכליים את הפרויקטים הנ"ל וכן עשרה נוספים, אשר הנתבע עבד עליהם לטענתו באותה עת וזאת מבלי לדאוג להבטחת שכרו של הנתבע עבור העבודה שכבר ביצע ותוך מתן מצג שווא בהסכמי המכר של הפרויקטים, שלפיו אין לחברה התחייבויות כלפי צדדים שלישים לרבות יועצים שונים- והכל כאמור בטענות העולות מפסק הדין.

עוד עולה מפסק הדין כי לאחר שבא כוח רוכשי הפרויקטים דרש מהנתבע להעביר את כל המסמכים והאחרון התנה זאת בתשלום שכרו, החברה נכנסה להקפאת הליכים במסגרתם מונה לה נאמן ומנהל מיוחד.

על פי פסק הדין, בחודש דצמבר 2016 הגיש חזן את התביעה בה הוא עותר לחייב את הנתבע לשלם לו 134,055 ₪, השווה למחצית שכר הטרחה שקיבל הנתבע עקב מכירת הדירות בהפחתת חלקו של הנתבע בשכר הטרחה שקיבל הנתבע עבור מכירת אחת הדירות.

השופט יאיר דלוגין תיאר כך את טענות הצדדים: "חזן טוען כי הנתבע ידע כי הוא חסר ניסיון בתחום של תמ"א 38. כן טוען הוא שנודע לו בחודש ינואר 2016 כי הנתבע מכר מרבית הדירות בגפו ולא שיתף אותו בשכר הטרחה ואף לא עדכן אותו כאשר התקבל התיקון לצו רישום הבית המשותף. עוד טוען חזן כי הפרויקט השני שנכלל בהסכם בין הצדדים, היה פרויקט שהיה ברור לנתבע שלא יצא לפועל וכך חסך לעצמו שכר טרחה.

הנתבע טוען להגנתו כי חזן הציג בפניו מצג שווא ביחס לניסיונו וכישוריו בתחום הנדל"ן, כי בקושי עשה דבר וגם מה שעשה, עשה תוך קבלת עזרה מסיבית מהנתבע ומשרדו, הגם שהיה מדובר בנושאים טכניים לחלוטין, שכל עו"ד מתחיל היה מצליח לבצע בכוחות עצמו. לפיכך, טוען הנתבע, כי הסכום שקיבל חזן בפועל, עולה על הסכום המגיע לו לפי ההסכם, שכן ההסכם קובע כי כל צד יבצע מחצית העבודה וזהו תנאי לחלוקה שווה של שכר הטרחה. עוד טוען הנתבע כי חזן ניתק עמו קשר ולא פעל לבצע עבודה נוספת כלשהי, לאחר המעט שעשה בנושא תיקון הצו ומספר עניינים נוספים, שגם בהם כשל, כגון קבלת הסכמת הבנקים לרישום הצו ומחיקת הערת אזהרה.

הנתבע טוען כי יש לראות את חזן כי מי שגרם לחברה להפר עמו את ההסכם או כמי שהתרשל כלפיו וזאת שעה שבהסכם שבין החברה ולבין רוכשת הפרויקטים ממנה, הסכם שחזן ערך כיועץ משפטי, לא הוכנס תנאי המבטיח לנתבע שכר טרחה עבור עבודה שביצע. בגין כך מקזז הנתבע מכל סכום שבו יחויב בתביעה, ככל שיחויב, את אובדן הרווח בשני פרויקטים, בסך של 456,000 ₪ יחד".

בסופו של דבר השופט החליט לדחות את התביעה כשהוא מתייחס לפסקה בהסכם שנחתם בין הצדדים בה נאמר כי: "חלוקת העבודה בין הצדדים תהא בחלוקה שווה ככל הניתן".

בפסק הדין מציין השופט: "לדידי, המטרה של המילים 'ככל הניתן', הייתה לסמן שמאחר וקשה להגיע לחלוקת עבודה מתמטית מדויקת של 50%, כאשר שני עורכי דין עובדים על אותו פרויקט יחד, כל צד יהא זכאי לשכר שווה אם כל אחד יבצע בקירוב 50% מהעבודה. סיפא זו לא באה, אפוא, לסמן כי הנתבע יקבל 50% מהשכר בכל מקרה, גם אם יבצע אחוז נמוך בהרבה מכך מתוך העבודה הנדרשת בפרויקט. לו רצו הצדדים בהסדר מסוג זה, היו צריכים לרשום זאת במפורש בהסכם".

מחומר הראיות שהוצג בפניו ולאחר ששמע את עדויות הצדדים קבע השופט כי הוא אומד את העבודה שביצע חזן כמשקפת 5% לכל היותר מהעבודה שבוצעה על ידי הנתבע וחזן יחד על הפרויקט וזאת מהרגע שחזן נכנס כמייצג נוסף בחודש אוגוסט 2014 ועד מכירת הדירה האחרונה בחודש אפריל 2016, לפני מכירת הפרויקט לחברה אחרת.

מאחר וכלל ההכנסות של שכר טרחת עו"ד ממכירת הדירות בפרויקט עמדו על 334,797 ₪ כולל מע"מ, חלקו של חזן בשכר הטרחה צריך לעמוד על 33,479 ₪. בהינתן כי חזן קיבל סכום של 33,345 ₪, יתרת השכר המגיעה לו עומדת על סכום זניח של 134 ₪ בלבד.

מאחר והתביעה נדחתה פסק בית המשפט כי חזן ישלם לעורך הדין הנתבע סכום של 15,000 שקלים בגין הוצאות משפט.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות