שופט בית משפט המחוזי בנצרת אף נעזר במילון אבן שושן כדי לקבוע כי פתיחת מסעדה בקומת הקרקע של בניין מגורים דורשת היתר לשימוש חורג
תמונה: עו"ד עביר אסדי // יחצ
מאת: עורכות הדין עביר אסדי, איריס גרוס וספיר טלומק, משרד בן ארי, פיש, סבן ושות'
התופעה של פתיחת מסעדות בקומת קרקע של מבני מגורים הפכה ברים רבות לחלק מהנוף השכונתי. האם בכל מקום ניתן לפתוח מסעדה בהסתמך על החלטה תכנונית המתירה "מסחר שכונתי"? שאלה זו עמדה במרכז דיון בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים.
הדיון היה בעתירה שהגישו בעלי בית שנבנה בכפר כנא, במקום שבו היה תכנית לבניית מגורים ומסחר, נגד החלטת הוועדה המקומית מבוא העמקים, שלא להתיר להם לפתוח מסעדה מתחת לבניין המגורים. בעלי המבנה והמסעדה טענו, כי פתיחת המסעדה בקומת הקרקע אינה חורגת מתוכנית הבנייה במקום שמגדיר "מסחר ומגורים". עוד הם טענו, כי גם אם מדובר ב"מסחר שכונתי" כפי שטוענת הוועדה המקומית, הרי שמסעדה היא בגדר "מסחר שכונתי".
הוועדה המקומית, באמצעות משרד בן ארי, פיש, סבן ושות', טענה כי כאשר מדברים על "מסחר שכונתי" הכוונה היא למקום שמשרת את תושבי השכונה שגרים בסמיכות והגדרה זו אינה אינה כוללת אישור לפתיחת מסעדה, שנועדה לשרת גם אנשים שמחוץ לשכונה.
השופט אשר קולה, שקיבל את טענת הוועדה המקומית, ציין בפסק דינו כי השאלה המשפטית שעמדה לדיון הייתה רק סביב המונח "מסחר שכונתי" – האם הוא מאפשר הקמת מסעדה על פי תכנית בנייה רגילה או שהדבר דורש "היתר לשימוש חורג".
השופט בחן את הפרשנות המילולית של המונח מסחר על פי מילון אבן שושן וקבע כי "מסחר" הוא "סחר חליפין מרצון של סחורות ושל שירותים", ומכאן שמסחר אינו כולל בתי אוכל וכדומה. עוד ציין כי מקומות החנייה שניתנו לעסק קטן של מסחר אינם מספיקים למקומות חנייה שדרושים למסעדה, ולכן "מסחר שכונתי איננו כולל בחובו הפעלת מסעדה" והעתירה נדחתה.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
