ליאת שוחט

עו"ד ליאת שוחט, ראש העיר אור יהודה, לא מקדמת התחדשות עירונית כאסטרטגיה מקצועית בדומה לקולגות שלה. שוחט מביאה איתה לשטח סיפור אישי ואנושי מרגש, שקושר אותה לאותם תושבים שגרים בבניינים הישנים – היא אחת משלהם.

ליאת שוחט, ילידת אור יהודה, תושבת העיר כל חייה, היא גם מי שגדלה בין אותם בניינים ישנים והכירה מקרוב את המציאות הפיזית והחברתית של עיר ותיקה במרכז הארץ.

“אני ילידת העיר, אני גרה כאן וצרם לי שנים לפני שנבחרתי לראש העיר המצב הפיזי של המבנים”, היא אומרת, ומיד מחברת את התחושה האישית להבנה עמוקה של אחריות ציבורית.

מודל לאשת ציבור וקריירה
שוחט, נשואה לאורי ואמא לארבעה ילדים, נועם, עומר, עדי וליאור, מגיעה לתפקיד עם רקע ציבורי ארוך, אחרי שסללה דרך של קריירה מקצועית מפוארת. היא מחזיקה בתארים במשפטים, מדעי המדינה וחינוך, היתה פעילה בתנועת הצופים, עשתה את שירותה הצבאי כמדריכת נוער, ובהמשך הקריירה הקימה וניהלה משרד עריכת דין. שוחט היא המודל למי שהשליחות הציבורית זורמת בעורקיה. עוד לפני שנבחרה לראשות העיר בשנת 2015, היא כבר כיהנה כחברת מועצה, סגנית ראש העיר, יו”ר דירקטוריון המתנ”ס וממונה על תחומי הגיל הרך והדיור הציבורי.

אבל דווקא המבט של מי שחיה בעיר, לא רק מנהלת אותה, הוא שהפך את ההתחדשות העירונית לאבן יסוד בתפיסת ההנהגה שלה. “היום עוד יותר ברור לכולם שמבנים רבים שיש לנו בעיר לא יעמדו בפני טילים וכמובן לא ישרדו במצב של רעידת אדמה”, היא מסבירה. “הצבתי לעצמי כאתגר להפוך את הישן לחדש, אבל גם ידעתי שזה תהליך ארוך שייקח זמן, ובכל מקרה הוא חייב להתבצע באחריות המתבקשת”.

האחריות הזו הפכה לעיקרון מנחה. אור יהודה לא רצה קדימה בלי לעצור, למפות ולבדוק. “למרות שמדובר בתהליך בירוקרטי מורכב, יש את הצרכים שלנו כעירייה לעשות את הדברים בצורה מסודרת. התחלנו במיפוי של הבתים הישנים והיינו בין הרשויות הראשונות בישראל שהקימו מינהלת התחדשות עירונית שתכללה את התחום הזה”.

"לעדכן את התושבים באופן שוטף"
אלא שהתחדשות עירונית אינה מתרחשת על נייר בלבד. היא מתקיימת בתוך עיר חיה, נושמת, עם תושבים שממשיכים לנהל שגרה בתוך אתרי בנייה. כאן, לדבריה של שוחט, מתחיל אחד האתגרים הקשים ביותר.

“בסופו של דבר התחדשות עירונית מתקיימת בעיר הוותיקה כשבסמיכות לפרויקטים מתגוררים אנשים”, היא אומרת. “יש פה לא מעט עבודת הסברה, עדכון ויידוע שנעשית אל מול התושבים… אחד הדברים החשובים ביותר הוא לעדכן באופן שוטף על עבודות שעלולות להפריע למנוחה או כאלה שגורמות לרעש או אבק קיצוניים”.

הניהול היומיומי כולל גם חיכוך. “לא תמיד זה פשוט. יש היבטים שבהם נדרש לערב יותר את הפיקוח על הבנייה והשיטור כדי לוודא ששעות המנוחה נשמרות”, היא מבהירה, ומסכמת את המתח הקבוע: “נדרש כאן איזון כל הזמן בין הצורך לבנות לבין החובה להתחשב בתושבים שמתגוררים בסמיכות”.

השכונות הדרומיות: "משפחות שמשוועות לצדק היסטורי"
היקף ההתחדשות באור יהודה רחב, אך פרויקט אחד בולט מעל כולם – ההתחדשות של השכונות הדרומיות, בקו הראשון לנתב”ג. “מדובר ב-2,200 משפחות שמשוועות כבר עשרות שנים לצדק היסטורי”, אומרת שוחט. “הן סובלות מרעש המטוסים ומתגוררות בבתים מטים ליפול מבלי שהמדינה דאגה להם לפתרון”.

עבורה, זהו לא רק פרויקט תכנוני, אלא תיקון עמוק. “אני שמחה שהצלחתי לשנות את החשיבה ושגורמי התכנון הארציים נרתמו לתכנית הכל כך חשובה הזו… זה פרויקט מורכב וארוך טווח, אבל הוא יביא למשפחות הללו, דור המייסדים של אור יהודה, רווחה כי מגיע להן להתגורר בשכונות חדשות וראויות למגורים”.

כראשת עיר, שוחט מצאה את עצמה מנהלת ממשקים צפופים בין יזמים, דיירים, רגולטורים ומשרדי ממשלה. “בסוף המפגשים עם האנשים הם אלו שיש בכוחם לקדם ולהניע את התהליכים”, היא מדגישה. “אין תחליף לזה ואין דרך אחרת מלבד ירידה לשטח ולפרטים”.

היא מתעקשת על נוכחות פיזית ומעורבות עמוקה. “לא היססתי לקדם סיורים של אנשי המקצוע שמגיעים מחוץ לעירייה כדי לראות בעיניים את הדברים… אני תמיד אומרת שהמתכננים יכולים להכין את התוכניות היפות ביותר על הנייר, אבל בסוף כשהדברים יורדים לרמת השטח יש פער”.

מנווטת את עתידה הכלכלי של העיר
התחדשות עירונית, מבחינתה, אינה שלמה בלי עוגן כלכלי. “בכל העשור שאני מכהנת כראש עיר, נושא התעסוקה והמסחר נמצא בכל תכנית שאנחנו מקדמים”, היא אומרת. “רק עם ארנונה מניבה אפשר יהיה להבטיח את עתידה הכלכלי של העיר”. לצד פארק התעסוקה OPARK, כל פרויקט התחדשות כולל גם קומת מסחר – לטובת השכונה ולטובת היציבות הכלכלית של הרשות. 

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שקיבלה בתחילת דרכה לא הייתה פופולרית כלל. “ביקשתי לעצור הכול ולא לקדם כלום”, היא נזכרת. “ברחבי העיר היו עשרות שלטים של יזמים, אבל העצירה הזו לא הייתה פופולארית כי כולם רצו שהפרויקטים יקודמו כאן ועכשיו”. בדיעבד, היא אומרת, זו הייתה החלטה מכוננת: “ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה וגרמה גם ליזמים להבין שהדברים יקרו בזמן הנכון מבחינתנו, אבל הם יתקיימו כמו שצריך”.

שוחט אינה מאמינה בפיתוח מואץ לשם פיתוח. “זו חוכמה קטנה לרוץ עם פרויקטים מבלי להסתכל על המרחב באופן רוחבי”, היא קובעת. “בסוף מדובר לא במספר בניינים שמתחדשים אלא בשכונות שלמות שחייבות לקבל את המענים הנדרשים”.

"לאישה יותר קשה להתברג לתפקידי מפתח"
בתוך כל זה, היא מודעת היטב למעמדה כאישה בהנהגה עירונית. “זה לא סוד שלאישה יותר קשה להתברג לתפקידי מפתח, בוודאי ברשויות המקומיות”, היא אומרת בכנות. “גם באור יהודה הייתה תקרת זכוכית, אבל דווקא הקהילה המסורתית היא זו שדחפה אותי להתמודד”. המסר שלה ברור: “אני בכל מקרה קוראת לנשים להעז, לא לחשוש וללכת על זה”.

כששוחט מסתכלת קדימה, היא רואה את העשור הבא כהמשך ישיר לעבודה הסבלנית שנעשתה. “בעשור האחרון עשינו מהפכה בכל תחומי החיים אבל אין ספק שהעשור הקרוב יהיה בסימן של התחדשות עירונית”. מבחינתה, החותם ברור: עיר עם פחות מבנים ישנים, ועם הרבה יותר איכות חיים לתושביה.