עבור שורץ, הכניסה לתפקיד יו"ר הוועדה המחוזית חיפה לפני כשנתיים הייתה רגע מרגש של סגירת מעגל. את דרכה המקצועית היא החלה ממש באותו הבניין, בתפקיד התחלתי של מזכירת ועדה ובודקת תוכניות, מיד עם סיום לימודיה. "כשסיימתי את לימודי התואר השני בתכנון ערים, התקבלתי לעבודה הראשונה שלי כמזכירת ועדה וכבודקת תוכניות ממש כאן, בוועדה המחוזית חיפה", היא נזכרת בחיוך. כיום, אחרי קריירה ענפה של 25 שנים בשירות הציבורי, היא חוזרת להוביל את המחוז המורכב והמאתגר ביותר בישראל.
שורץ, תושבת גבעתיים, נשואה ואם לשלושה, היא חובבת ספורט ושחייה מושבעת. התמדה הנדרשת לשחייה, אותה תנועה עקבית ונחושה קדימה, היא אולי המטאפורה המדויקת ביותר לקריירה הענפה שלה, שהחלה בלימודי תואר שני בתכנון ערים בטכניון ועד לבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת סירקיוז בניו-יורק, שם השלימה תואר שני נוסף. מסלול המצוינות שבחרה, עיצב מנהלת מזן אחר: כזו שרואה למרחוק, אבל מבינה את הפרטים הקטנים ביותר.
מאז אותם ימים, היא הספיקה לצבור ניסיון שטח עצום: היא כיהנה כסמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, הקימה את הוועדה המיוחדת בגולן, ושימשה כיו"ר של ועדות מרחביות מגוונות – מהראל ומעלה חרמון ועד הנגב המערבי. "הניסיון המגוון הזה, ברמה הארצית והמקומית, הוא זה שמסייע לי היום לקבל החלטות," היא אומרת. האג'נדה שלה, שגובשה בתפקידה כרגולטורית, ברורה: פחות "שפה מרשמית" של הקלות, ויותר ודאות תכנונית.
חיפה: ים, הר ואתגר תכנוני
מחוז חיפה הוא פאזל תכנוני מורכב המשלב ערים ותיקות, רצועת חוף, תעשייה וטופוגרפיה הררית ייחודית. "האתגרים כאן הם ייחודיים", מסבירה שורץ. "יש לנו מכפילים גבוהים שמתרגמים לצפיפות גבוהה, יחד עם טופוגרפיה שמייצרת הזדמנויות אבל גם קשיים".
הגישה שלה היא הוליסטית: לפני שמאשרים מגדל בודד, מסתכלים על השכונה כולה. "אנחנו דורשים להבין את הראייה הכוללת – האם יש מספיק בתי ספר? תשתיות? שטחי ציבור? לעיתים אנחנו מבקשים ממספר יזמים לחבור יחד כדי לייצר שטח משמעותי לבית ספר, במקום טלאי על טלאי". הטופוגרפיה החיפאית, לדבריה, מחייבת יצירתיות – כמו ניצול מפלסים שונים לכניסות נפרדות ורגישות למבטים ולנוף.
פרויקט הדגל: הים חוזר לתושבים
כשהיא נשאלת על ההחלטה התכנונית המשמעותית ביותר שלה, שורץ מצביעה ללא היסוס על "חזית הים העירונית". החזון: לפתוח את הנמל המיתולוגי לציבור ולחבר את העיר למים.
"זהו פרויקט בעל חשיבות עירונית עצומה", היא אומרת בעיניים בורקות. הוועדה בראשותה אישרה את תוכניות הבינוי הכוללות פעילויות מסחר, נופש, תיירות ומשרדים, וכן טרמינל נוסעים ימי בינלאומי שיוכל לשרת 6,000 נוסעים בו זמנית. "זה ישנה את הכלכלה והאווירה בעיר התחתית".
שיא של אישורים בצל המלחמה
באופן מפתיע, דווקא השנתיים האחרונות, בצל המלחמה, היו הפוריות ביותר של הוועדה. "בשנת 2025 שברנו שיא ואישרנו כ-8,500 יחידות דיור בהתחדשות עירונית – עלייה של 70% ביחס לשנה הקודמת", היא חושפת נתון מרשים.
עבור שורץ, שהייתה אחראית בתחילת המלחמה על עבודת החירום במינהל התכנון ועל קיצור הרגולציה לממ"דים, הקשר בין נדל"ן לביטחון הוא ישיר. "התחדשות עירונית היא קודם כל ביטחון אישי לתושבים", היא מדגישה. המטרה היא לא רק לבנות דירות, אלא לייצר איכות חיים עירונית הכוללת עירוב שימושים, הליכתיות ושמירה על המרקם הקהילתי.
העתיד: תכנון בתלת-ממד
במבט קדימה, שורץ מסמנת את המגמה הבאה בענף: תכנון וביצוע בתלת-ממד. בשל המחסור בקרקע, הפתרון הוא יצירתיות הנדסית. "אנחנו נראה יותר ויותר שימושים פרטיים, כמו חניונים, שנבנים מתחת לשטחים ציבוריים (שצ"פים)", היא מסבירה. זהו כורח המציאות שמאפשר לייעל את השימוש בקרקע ולהקטין את הצפיפות המורגשת.
המסר שלה ליזמים: "שתפו אותנו בתחילת התהליך. אנחנו עובדים בשולחנות עגולים כדי לייצר ודאות, ולא כדי לעכב. המטרה שלנו משותפת – לקדם תכנון איכותי במהירות וביעילות"
