מייסדת קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים
אדריכלית קיקה ברא"ז מייסדת שותפה משרד "קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים", היא מבכירות האדריכליות ומתכננות הערים בישראל, דמות מרכזית ומשפיעה בעיצוב המרחב האורבני הישראלי, ועומדת בראש אחד המשרדים המובילים בארץ בתחומי המגורים, ההתחדשות העירונית ועירוב השימושים.
הדרך המקצועית
את דרכה המקצועית החלה במוקדי התכנון היוקרתיים ביותר בעולם; היא הקימה את משרדה בשנת 1989, מיד לאחר שחזרה משהות בת ארבע שנים בניו יורק. שם, התמחתה במשרדים המובילים של משה ספדי ושל פרנק וויליאמס ושות', וצברה ניסיון רב בתכנון מבנים מורכבים ובהתמודדות עם סוגיות ליבה באורבניזם עכשווי. החלטתה לחזור לישראל באותן שנים נבעה מזיהוי הצורך המיידי במבני מגורים בשל גל העלייה הגדול, ומתוך רצון עמוק לתרום לתנופת הבנייה הארצית.
"אני מאמין"
ה"אני מאמין" המקצועי של ברא"ז מושתת על אמנה משרדית ייחודית המגדירה את הערכים להם המשרד נאמן בכל פרויקט. לראייתה, תכנון איכותי אינו נמדד רק בפתרון נקודתי, אלא ביכולת לייצר תכנון עיר מיטבי שישרת את הציבור לעוד שנים רבות קדימה.
היקפי הפעילות והעשייה
כיום, המשרד ניצב בחוד החנית של המגמה המובילה בשוק – התחדשות עירונית – ומוביל עשרות פרויקטים גדולים ומורכבים בכל רחבי הארץ, תוך יישום הידע שנצבר לאורך עשורים של עשייה.
המלצתך למקבלי ההחלטות?
"הייתי רוצה לראות תהליך קבלת החלטות ארוך טווח, כזה שמבין שאדריכלות ותכנון אינם רק מענה לכמות יחידות דיור אלא כלי משמעותי לעיצוב המרחב הציבורי. ההמלצה המקצועית שלי היא לחזק תכנון כוללני ואחראי כזה שמאזן בין צפיפות לבין איכות מגורים, בין פיתוח מהיר לבין תשתיות, שטחים ציבורים, תחבורה קיימות וחיי קהילה.
"אני מאמינה שנדרש שינוי בגישה הכללית, פחות תכנון שמונע רק מלחצי זמן וכלכלה ויותר ראייה אנושית, עירונית וסביבתית. חשוב לאפשר לאדריכלים ולמתכננים להיות שותפים אמיתיים בתהליך קבלת ההחלטות, מתוך הבנה שתכון טוב משפיע באופן ישיר על תחושת השייכות ואיכות החיים של האנשים החיים במרחב".
מניסיונך העשיר, מהי עצתך לעתיד?
"כמי שחוקרת את המרחב הבנוי כבר עשור רביעי, אני מזהה שהטעות השכיחה ביותר היא אדריכלות של איים. זוהי גישה שמתבוננת על הבניין כאלמנט מבודד, אולי אפילו אובייקט שלם בפני עצמו, תוך התעלמות מהעובדה שאנו לא רק בונים בית , אנחנו מתערבים ברקמה קיימת. בהתערבות זו אני רואה פוטנציאל של איחוי או שדרוג של המרחב הקיים. במקרים בהם האדריכל מתכנן רק את האי שלו, אנחנו רואים פציעה של המרחב או הרס מוחלט שלה".
