עינב זיו, שותפה וראש מחלקה קונספט במילוסלבסקי אדריכלים, מציגה קריירה אקדמית ומקצועית בינלאומית וכיום היא עומדת בחזית התכנון הקונספטואלי של פרויקטים מורכבים, רחבי היקף ובעלי השפעה עירונית עמוקה – עם מבט הוליסטי שמחבר בין אדריכלות, סביבה, קהילה וחדשנות.
היא גדלה במושב כפר ורבורג. את לימודי האדריכלות החלה בטכניון והמשיכה בדלפט שבהולנד, שם למדה בין השנים 1999–2004. בהמשך חיה ופעלה כ־17 שנים בהולנד ובניו יורק, תקופה שעיצבה את תפיסת עולמה המקצועית והאישית. כיום היא מתגוררת בתל אביב עם שני ילדיה, ומביאה עמה ניסיון בינלאומי רחב שמשפיע על כל החלטה תכנונית שהיא מקבלת.
אקדמיה ופרקטיקה: שני עולמות משלימים
זיו פועלת באקדמיה ובפרקטיקה מזה כ־24 שנים. היא מלמדת סטודיו תכנון מאז 2006 ובמהלך השנים לימדה בדלפט כ־10 שנים, באוניברסיטה של רוטרדם, באקדמיה באמסטרדם, בסידני שבאוסטרליה, בבצלאל וכיום בטכניון. החיבור בין הוראה לתכנון מעשי מאפשר לה להמשיך ולפתח חשיבה מחקרית, ביקורתית וחדשנית, ולהטמיע אותה גם בעבודה היומיומית במשרד.
המומחיות של זיו היא בתכנון קונספטואלי הוליסטי, המשלב מחקר ופיתוח וחדשנות. היא מתמחה בפרויקטים בקנה מידה גדול וברמות מורכבות גבוהות: מגרשים מאתגרים, עירוב שימושים, מגדלים וגורדי שחקים, מתחמים והתחדשות עירונית. העשייה שלה כוללת חשיבה אקולוגית־אורבנית, תכנון ורישוי תלת־ממדי, תכנון בסמיכות למוקדי תחבורה המונית, ודגש עמוק על נוף וטבע עירוני – לצד יצירת קהילה כחלק בלתי נפרד מהחשיבה התכנונית.
ההחלטה שמעצבת את כל הפרויקט
בעבודתה כ־Head of Design, זיו פוגשת פרויקטים בשלבים שונים ובקני מידה מגוונים, אך לדבריה, ההחלטה התכנונית המשמעותית ביותר מתקבלת כבר בראשית הדרך: "עבור כל פרויקט חדש אנחנו משקיעים הרבה מאוד בניתוח ולמידה של פרויקט חדש, לומדים על הסביבה, לומדים על ההיסטוריה, פוגשים את האנשים והגורמים הרלוונטיים בעירייה על מנת לקבל תמונת מצב רחבה על המתחם עוד לפני שהתחלנו לתכנן אותו".
לאחר מכן, היא מדגישה את החשיבות של הקונטקסט האורבני: "מסתכלים תמיד על הקונטקסט האורבני, מה נכון למקום, לציבור ולתושבים. איך הפרויקט יכול להיות לא רק איכותי לדיירים העתידיים, אלא גם לעיר ולציבור. חשוב לי ליצור את הערך המוסף, ומה ניתן להעניק חזרה לעיר על ידי תכנון נכון ואיכותי".
מפתרון נכון לאמירה תכנונית
בפרויקטים של התחדשות עירונית, הרגע שבו תכנון הופך לבעל אמירה ברור לזיו מאוד: "כאשר מוצאים את ה־X פקטור של הפרויקט, מקבלים קונספט חדשני. אדריכלות טובה היא מתנה לעיר כי זה אף פעם לא רק מתחם מגורים חדש, אלא גם מקום שכולם ייהנו ממנו. במילוסלבסקי אדריכלים פיתחנו עקרונות תכנון לסוגי המבנים השונים, מתוך חשיבה איך יוצרים סביבת מגורים בעירוב שימושים, במטרה להגיע לתכנון עירוני באיכות הגבוהה ביותר ובמתן ייחוד ובידול עיצובי לפרויקט, וזהות לקהילה."
עבודה במשרד גדול מחייבת שפה תכנונית עקבית, אך לא אחידה. "במשך השנים פיתחנו שפה עיצובית מובהקת במילוסלבסקי אדריכלים", ציינה זיו, "חשיבה אקולוגית, חברתית, אורבנית עם שילוב של שפה עיצובית שמאפשרת לקבל תנאים שונים וצרכים שונים, מובילה מצד אחד תכנון בלתי מתפשר ומצד שני זהות ייחודית שהיא נכונה ו'תפורה' אישית למתחם הספציפי עליו אנחנו עובדים".
אילוצים כהזדמנות לדיוק
התחדשות עירונית מביאה עמה מגבלות רבות, אך עבור זיו הן גם מקור ליצירתיות. "כל המגבלות והאתגרים מובילים בדרך כלל לפתרונות יצירתיים וחיבורים מעניינים של הפרוגרמה וארכיטקטורה", סיפרה, "המתחם החדש יישאר שם עוד שנים רבות, והצורך ביצירתיות רבה כדי לא להתפשר על האיכות הוא קריטי. ככל שיש יותר אתגרים כך צריך לחשוב מחוץ לקופסה, להמציא טופולוגיות חדשות ולתת פרשנות מחודשת לקו העיצובי".
אחת הנקודות שזיו מקדישה להן תשומת לב מיוחדת היא העמדת הנפחים והדירות: "מיקום הדירות, המבטים וכיווני האוויר זה חשוב מאוד. הצבה נכונה של הנפחים והמרווחים ביניהם, גובה וכו' זו השפעה ענקית על איכות הדירות עוד לפני שמתחילים לתכנן את הפנים שלהן. גם ההשלכות הסביבתיות הן קריטיות – הצללה, משטר רוחות, פרופורציות ורווחים. כולם נבחנים לעומק כחלק מתהליך התכנון".
לא ניגוד – מקור השראה
עבור זיו המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהקריירה: "המשפחה שלי היא המנוע וההשראה שלי. הילדים תומכים ומפרגנים. סופי השבוע מוקדשים לזמן איכות משותף – תרבות, מוזיקה, טבע וספורט. כשהילדים היו קטנים הקפדתי לחזור הביתה בשעות נוחות ולהשלים עבודה בלילות. קיבלתי המון תמיכה מהמשפחה המורחבת ומהמעגל הקרוב".
אם יש בחירה אחת שהייתה עושה שוב בדיוק אותו דבר זו העבודה בחו"ל: "כל הניסיון שרכשתי ב־17 השנים שעבדתי בחו"ל משרת אותי ביום יום ומאפשר לי להציג רעיונות עם תעודות ותקדימים שהייתי חלק מפיתוחם. רעיונות שבעבר נחשבו לבלתי אפשריים הפכו עם הזמן לסטנדרט, ואני רואה בכך תרומה ישירה למהפכה שקטה שמתרחשת כיום בתכנון העירוני בישראל בשיתוף ראשי ערים וצוותי תכנון, ובאמצעות חשיבה אקולוגית־אורבנית, עירוב שימושים, תכנון סביב תחבורה המונית, נוף טבע עירוני, שיתוף ציבור ו־Place Making".
למרות השנים הרבות בתחום, ההתרגשות לא נשחקה: "מרגשת אותי התחושה של פריצת דרך, הרגע שבו מוצאים את הפתרון שיכול להפוך פרויקט סטנדרטי לפרויקט שיש לו אימפקט על כל הסביבה ושיפור חיי העיר כולה", העידה על עצמה, "מרגש אותי לבוא כל בוקר לעבודה ולפגוש את כל האנשים והעמיתים לעבודה שאוהבים את המקצוע. אנשים יצירתיים וחכמים שרוצים לעשות רק טוב".
