ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אנחנו משלשים את כמות הבנייה לעומת שנים קודמות"

ראש העיר ירושלים ממשיך להוביל את מהפיכת ההתחדשות העירונית ולבנות את העיר למען הדורות הבאים: "היזמים מקבלים שירות ברמה גבוהה מאוד, זה חלק מההצלחה שלנו"

ניסיון ציבורי: משה ליאון (61) מכהן כראש העיר ירושלים משנת 2018. טרם בחירתו לתפקיד שימש בשורה של תפקידים בכירים – מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יו״ר רכבת ישראל, יו״ר הרשות לפיתוח ירושלים ויו"ר דירקטוריון המרכז הרפואי מעייני הישועה. 

במסגרת פעילותו במגזר הפרטי ייסד את משרד רואי החשבון יצחקי ושות' ביחד עם אביגדור יצחקי ושני שותפים נוספים. מאוחר יותר שימש ליאון כשותף מנהל בפירמת רואי החשבון שהקים, "ליאון אורליצקי ושות" ותחת ניהולו הפך המשרד לאחד מעשרת המשרדים הגדולים בארץ, על פי דירוג דן אנד ברדסטריט.

השכלה: רו״ח – בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה וחשבונאות, מוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן

אולי לא ידעתם: ליאון נולד בשכונת פלורנטין בתל אביב. בעודו נער, התנדב לשמש חזן בבית אבות ספרדי בימים הנוראים. בתור חזן צעיר, הוא לקח חלק בהקלטת אלבום החזנות "מחזור סלוניקי", המושר בלאדינו ובעברית, ובו מיטב פיוטי הימים הנוראים של קהילה זאת. את שירותו בצה"ל עשה במקהלת הרבנות הצבאית.

מתי הייתה פריצת הדרך שלך בהתחדשות העירונית בעיר?
"ברגע שהגעתי למסקנה שאנחנו צריכים לבנות כמה שיותר על שטחים פתוחים וכמה שיותר לגרום לכך שבניינים ישנים שקיימת להם סכנה בזמן רעידות אדמה אפשר לבנות במקומם בניינים חדשים – החלטתי שירושלים תהיה נושאת הדגל בנושא של התחדשות עירונית ואני חושב שכולם זורמים בנושא הזה ורוצים את הנושא הזה בעיר. בסופו של דבר מדובר ביזמים שעובדים מול התושבים עצמם. התושבים שמתגוררים בשכונות בהן מבוצעת התחדשות עירונית מאוד מאוד אוהבים את זה ומרוצים. הייתי לאחרונה בהריסת מבנה בקרית יובל ושמעתי מהתושבים שהם מאושרים כי בסופו של דבר הם יקבלו דירה חדשה גדולה ועם תנאים הרבה יותר טובים ממה שהיה להם קודם. 

צריך לזכור דבר נוסף – שכתוצאה מהתחדשות עירונית אנחנו גורמים לכך שתהיה הגירה חיובית לעיר של תושבים חדשים מכל רחבי הארץ מכיוון שאנחנו בתנופת בנייה. אנחנו משלשים את כמות הבנייה לעומת מה שהיה בשנים קודמות". 

מהו היקף יחידות הדיור החדשות המקודמות כיום בעיר במסגרת התחדשות עירונית?
"ב – 15 השנים האחרונות לפני שהתחלתי בתפקידי, ממוצע התחלות הבנייה עמד על 2,000- 2,300 יחידות דיור לשנה. את שנת 2021 סיימנו עם 5,400 התחלות בנייה ואת שנת 2022 סיימנו עם 7,200 ואנחנו מתכוונים לסיים עם כמות דומה גם את שנת2023. זו תוספת משמעותית מאוד של תושבים לעיר כאשר במקביל אנחנו פועלים להגדיל באופן נרחב מאוד את שטחי התעסוקה ואת פעילות הרכבת הקלה שאמורה לעבור מתחת לבניינים האלו שאנחנו בונים והיא למעשה תסיע את התושבים". 

כיצד העירייה מייצרת ודאות ליזמים ולדיירים?
"על הנושא הזה אני חושב שאפשר לשאול את היזמים, אני חושב שבסך הכל היזמים מקבלים שירות ברמה גבוהה מאוד מכל הגורמים בעירייה וזה חלק מההצלחה שלנו, השירותיות, של העירייה בנושא התכנון והבניה הוא בהחלט גורם לכך שיזמים רוצים להגיע לירושלים ולבנות בה. אנחנו עובדים עם מנהלת התחדשות עירונית שהיא צמודה אלינו בעירייה ואנחנו כולנו ממוקדים לנושא.

אנחנו מקדמים מאוד את הבירוקרטיה שקשורה להתחדשות עירונית. זה עדיין לא אומר שאין בירוקרטיה – יש מספיק – אבל אנחנו בהחלט משתדלים.

אני חושב שמה שמיוחד בירושלים זו המורכבות שלה – הרכב האוכלוסייה ואני עושה מאמץ להכניס את ההתחדשות העירונית בכל גוני האוכלוסייה בעיר גם לחרדים, גם לאוכלוסייה הכללית וגם במזרח העיר, גם שם אני מקדם התחדשות עירונית ובסופו של יום התושבים אוהבים את זה". 

אלו שכונות או אזורים יקבלו דחיפה משמעותית בשנים הקרובות?
"כמעט כל שכונה שהוקמה לפני עשרות שנים מקבלת תמיכה, אנחנו עושים את זה בקרית יובל, בגילה, בקטמונים, בארמון הנציב, דרך חברון – תלפיות, אנחנו גם בשמואל הנביא שכונה חרדית שהתחילה בהתחדשות עירונית. מדובר על מאות אלפי תושבים שהעירייה פועלת כדי שיוכלו לקבל מענה של התחדשות עירונית".

תוכניות או פרויקט משמעותי שקידמת במהלך הקדנציה לטובת פיתוח העיר?
"אני לא יכול לדבר אתך על פרויקט ספיציפי אבל התמקדתי בשלוש זרועות עיקריות: זרוע הדיור – לשלש את התחלות הבנייה בעיר, זרוע התעסוקה – אנחנו ב -50 אחוז גידול בשטחי התעסוקה בעיר. כלומר אנחנו בבנייה ותכנון בגידול של 50 שטחי התעסוקה בעיר, אנחנו מדברים על שטחי תעסוקה ממש חדשים כמו למשל הוג'יטק שנמצא בגבעת רם ואמור להיות הפרימיום של ההייטק שחברת גב ים בונה יחד עם האוניברסיטה העברית, אנחנו אמורים לפתוח את המתחם הזה באמצע השנה הבאה וכבר יש חברות מאוד ידועות ומתקדמות שסוגרות הסכמים עם הבעלים. התעסוקה היא מאוד חשובה וכמובן הזרוע השלישית היא הרכבת הקלה – אתה חייב להיות על זה יום יום על מנת לעמוד בזמנים, כי מדובר בפרויקט של כמה שנים. אנחנו עומדים לפתוח בשבועות הקרובים את הארכת הקו האדום עד לבית החולים הדסה וקו נוסף שאנחנו אמורים לפתוח בשנים 2024 ו -2025, בקיצור העיר תהיה מרושתת ברכבת קלה".

מה האתגר הכי גדול של ועדות ומשרדי התכנון הארציים?
"לי אין תלונות כלפי הועדות אני חושב שבסך הכל יש לנו הידברות גם עם הועדה המקומית וגם עם הועדה המחוזית. הנושא של הפתיחות של הועדות לקבל את הפרויקטים הללו הן בהחלט אמירה וגם חלק מההצלחה". 

לסיום, משפט השראה שאתה נוהג לומר
"שנמשיך לבנות את ירושלים בקצב הזה ונכין את ירושלים לדורות הבאים".