בעלים ומנכ"ל מילוסלבסקי אדריכלים
גיא מילוסלבסקי, הבעלים והמנכ"ל של משרד מילוסלבסקי אדריכלים, הוא דור שלישי למשפחת אדריכלים ואחד מהמומחים הבולטים בארץ לתכנון מגדלים מורכבים ורבי-קומות.
הדרך המקצועית
את המשרד הקים סבו של מילוסלבסקי בצפת בשנת 1937, וגיא עצמו החל את דרכו המקצועית עוד כסטודנט שנה חמישית, כשהיה נוסע מוקדם בבוקר כדי לפתוח את המשרד בצפת. עם סיום לימודיו הפך למנכ"ל החברה המשפחתית, ובמשך שנים ניהל אורח חיים תובעני שכלל טיסות בוקר לצפון וחזרה למרכז בערב. את הקפיצה הגדולה עשה כאשר החליט להעביר את מרכז הכובד למרכז הארץ; היתה זו התחלה צנועה, מדירת מגורים בגבעתיים עם הנדסאית אחת, שהפכה בחלוף השנים למשרד ענק המונה מעל 200 אדריכלים ואנשי מקצוע עם שלוחות בבני ברק, ראש פינה, חיפה, ירושלים ובאר שבע. מי שחלם עוד בצפת לתכנן מגדל משמעותי במרכז – חתום היום על כמה מהמגדלים האייקוניים בישראל.
"אני מאמין"
ה"אני מאמין" המקצועי של מילוסלבסקי מושתת על חיפוש ה-"אקס פקטור" בכל פרויקט. עבורו, תכנון אדריכלי אינו מתחיל בבניין עצמו אלא בזיהוי הפוטנציאל הסמוי של המקום, תוך הבנת הצרכים האנושיים, הסביבתיים והכלכליים. למרות שחלקו של התכנון מהווה רק 1%-3% מההשקעה היזמית, מילוסלבסקי רואה באדריכל שותף אסטרטגי שחייב להבין בכלכלה, סטטוטוריקה וביצוע כדי להפוך מגבלות להזדמנויות.
היקפי הפעילות והעשייה
תנופת העשייה של המשרד כוללת פרויקטים מורכבים במיוחד, כמו מגדל לבנדה בתל אביב, הכולל חמישה שימושים שונים ב-29 קומות על שטח של פחות מדונם וחצי, ומגדל החשמונאים המשלב עיצוב אייקוני עם חיבור תת-קרקעי ישיר למערכת המטרו והקו האדום. מילוסלבסקי שם דגש עצום על קישוריות עירונית, מתוך אמונה שאיכות החיים בעשורים הבאים תיקבע לפי היכולת לתכנן נכון את המרחבים שמעל ומתחת לקרקע. שאיפתו היא להמשיך להוביל את המשרד, כבעל השפעה לאומית המעצב את דמותה של מדינת ישראל.
המלצתך למקבלי ההחלטות?
"הראשונה היא האצה דרמטית של התחדשות עירונית בצפון ובפריפריה, והשנייה היא אימוץ חשיבה אסטרטגית ואמיצה לגבי תכנון תת-הקרקע. כמו כן, יש לראות במטרו הזדמנות היסטורית ליצירת שכונה עירונית שלמה מתחת לפני השטח שתכלול מסחר, תשתיות ומיגון".
מניסיונך העשיר, מהו הטיפ שלך להצלחה?
"העצה שלי מורכבת משני יסודות פשוטים אך חיוניים: קודם כל להיות בן אדם, ודבר שני – לעבוד קשה. בתחום שלנו, האינטגרציה בין היזם, האדריכל והרשויות דורשת יושרה אנושית לצד מסירות בלתי מתפשרת.
הטעות הקריטית ביותר היא להתמקד רק במיצוי זכויות יבש מבלי לחפש את ה'אקס פקטור' – אותו פוטנציאל שהופך קרקע רגילה לפרויקט בעל ערך יוצא דופן לציבור וליזם כאחד".
