בנוף של משרדי עורכי הדין, השותפות בין עו"ד יפעת כהן ועו"ד אופיר כהן-קוניוק היא מחזה נדיר. הן לא רק שותפות עסקיות, הן אחיות – והכימיה ביניהן היא הנשק הסודי של המשרד. השורשים שלהן נטועים עמוק בקרקע: אביהן היה עורך דין בתחום המקרקעין, ואימן עסקה בייזום. "גדלנו בבית שחיים ומדברים בו את תחום הנדל"ן, הכרנו ניירות של עסקאות קומבינציה ומושגים כמו פרצלציה הרבה לפני לימודי התואר במשפטים", מספרת יפעת. עבור אופיר, המסקנה ברורה: "נדל"ן ומקרקעין מבחינתי היא שפת אם ואב".
למרות הרקע הזה, השותפות לא נולדה ביום אחד. בתחילה, כל אחת פנתה לדרכה המקצועית כדי להימנע מערבוב משפחה ועסקים. אופיר, שנמצאת בתחום כ-18 שנה, ליוותה את פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בארץ, בעוד יפעת, עם כ-15 שנות ניסיון, התמחתה בתכנון ובנייה וקידום תב"עות. הרגע המכונן הגיע כששתיהן עמדו בצומת דרכים מקצועי. "הבנו שיחד זה הכוח שלנו. השונות בינינו היא יתרון שמייצר מעטפת שלמה משפטית, תכנונית ואנושית", מסבירה אופיר על ההחלטה לאחד כוחות.
אסטרטגיה ברורה: בצד של הדיירים בלבד
ההחלטה המרכזית שהגדירה את ה-DNA של המשרד הייתה לבחור צד באופן מוחלט: ייצוג בעלי דירות (דיירים) בלבד. "המומחיות שלנו אינה רק משפטית, אלא גם אסטרטגית וקהילתית: חיבור בין רגולציה, תכנון, כלכלה – ואנשים", מדגישה אופיר. הבחירה הזו מאפשרת להן לפעול בשקיפות מוחלטת, ללא ניגוד עניינים מול יזמים. "הדגש שלנו במשרד הוא על יחסי האמון עם הלקוחות שלנו… ללא אמון ושיח אמיתי בלתי אפשרי לצעוד יחד", מוסיפה יפעת.
קבלות בשטח: להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי
השילוב בין הניסיון התכנוני של יפעת לבין הגישה הקהילתית של אופיר, הוליד הצלחות חסרות תקדים בפרויקטים מורכבים.
יפעת משתפת בסיפור ניצחון מתל אביב, על מתחם שהוחרג פעמיים ממדיניות ההתחדשות של העירייה. בעיצומה של המלחמה, כשהדיירים רצים למקלטים מתפוררים, יפעת והצוות לא ויתרו: "כעבור שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית מול העירייה… קיבלנו את הבשורה המדהימה עבור בעלי הדירות והעירייה נענתה להכללת המתחם כמתחם של התחדשות עירונית".
אופיר גאה בתקדים משפטי-קהילתי במתחם ענק של 264 דיירים. במקום לחכות לסוף התהליך, המשרד יצר מנגנון שבו "טבלאות האיחוד והחלוקה נעשו בהסכמת בעלים כך שכל דייר ידע ואישר את מיקומו בבניינים החדשים" עוד בשלבי התכנון – מהלך שיצר ודאות ושקט תעשייתי נדיר בהיקפים כאלו.
נשיות ככוח עסקי
האחיות כהן-קוניוק לא מנסות לחקות את המודל הגברי של עריכת הדין, אלא מביאות לשולחן איכויות אחרות. "נשיות מביאה איתה כלים אחרים למקצוע שעדיין מאוד מזוהה עם המגדר הגברי – כלים שמאפשרים לא רק להוביל, אלא גם לשנות את כללי המשחק", אומרת אופיר. מבחינתן, היכולת להקשיב לאינטואיציה ולראות את האדם שמאחורי הנכס היא לא חולשה, אלא יתרון עסקי. "דיירים מרגישים מתי רואים אותם באמת", הן מסכימות.
הג'אגלינג הנצחי
מאחורי הקלעים, שתיהן אימהות, תושבות הוד השרון, המנהלות לו"ז צפוף של קריירה, משפחה והתנדבות בקהילה. אופיר כיו"ר הנהגת הורים, יפעת בוועדה הארצית להתחדשות עירונית. איך עושים את זה?
"אני מאמינה שאין נוסחה אחת נכונה, האיזון הוא דינמי", אומרת יפעת, ומדגישה את החשיבות של מערכת תמיכה ו"חמלה לעצמנו". אופיר משלימה: "קריירה משמעותית לא אמורה לבוא על חשבון החיים עצמם – אלא להשתלב בהם. מותר לרצות גם וגם, אבל צריך ללמוד לנהל את זה".
החזון לעתיד?
הן שואפות להציב סטנדרט חדש בייצוג דיירים: "אמיץ, אנושי ובלתי מתפשר", כזה שמצליח "להוביל פרויקטים מורכבים בלי לאבד את המצפן הערכי".
לשאלה איזו עצה הן היו נותנות לעצמן בתחילת הדרך, הן עונות בקול אחד ברור: "לא לפחד לחשוב בגדול. ה'לא' שתקבלו היום יכול להפוך ל'כן' של המחר".
