התחדשות עירונית בתל אביב // shutterstock

מיטל להבי: "פרויקט מתעכב כאשר יזם מבקש משהו שלא מגיע לו"

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, בינוי ותשתיות בראיון ל"מגדילים" על אישור המדיניות להתחדשות עירונית בדרום יפו, חזון ופילוס דרכה לצמרת בתוך עולם של גברים

דניאל דותן 18.09.2017

בשורה מרגשת לתושבי יפו ניתנה בשבוע שעבר, כאשר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ת"א-יפו אישרה את מסמך 'מדיניות התחדשות דרום יפו', שכולל את השכונות יפו א', שיכוני חיסכון, יפו ג', יפו ד' ונווה גולן.

תוכנית המתאר הכוללנית של ת"א-יפו, ת"א 5,000, הגדירה את האזורים של השיכונים ביפו ובכלל זה יפו א' (דקר), נווה גולן, יפו ג' ויפו ד', כמתחמי התחדשות עירונית שיש להכין עבורם מסמך מדיניות אשר יכלול כלים תכנוניים שיאפשרו התחדשות באמצעות בינוי-פינוי, פינוי-בינוי, עיבוי, שיקום שכונות ותמ"א 38. בשבוע שעבר, כאמור, המסך אושר.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, בינוי ותשתיות: "על מנת שיפו לא תקלע לסטגנציה, שתמנע אפשרות להתחדשות, הוכן מסמך המדיניות על ידי  צוות התכנון של עיריית ת"א-יפו. בהצעת המדיניות מדובר על תוספת בנייה של כ-8,000 יחידות דיור, סדר גודל אשר מכפיל את כמות יחה"ד הקיימות בהינתן מימוש מלא של הפוטנציאל. על כך נוספים שטחי תעסוקה, מסחר וציבור.

מיטל להבי // צילום: עדי אדר
מיטל להבי // צילום: עדי אדר

"אין ספק שמדיניות בהיקף השפעה הכולל מכפיל דיור ושילוש זכויות מחייב התייחסות מוקפדת לצרכים של מוסדות חינוך וקהילה כמו גם לשטחים פתוחים על מנת להבטיח שהפיתוח יביא איתו איכות חיים, שיפור דיור ולא חלילה דרדור".

מהן התכניות העתידיות שלך בתחום ההתחדשות העירונית והנדל"ן בתל אביב?
"כתפישת עולם, אני מעדיפה לעודד פרויקטים המשתלבים במרקם הקיים. זאת אומרת שתמ"א עדיפה על פני פינוי-בינוי ושכונה על פני מגה-מגדל. לצערי, התרבות התכנונית היום מעודדת תחרות בין ערים על הגבהת מגדלים להכי גבוה בסביבה וגם הכותרות מרבות לעסוק באותם מגה פרויקטים. בסופו של יום, מגה פרוייקטים משנים את פניה של עיר. לכן, אני סבורה שת"א-יפו, דווקא משום שהיא מוצלחת, צריכה לאמץ את תפיסת העולם, לפיה יש להעניק עדיפות יתר לפרוייקטים מוטי השבחה והתחדשות ולא הריסה ומחיקת הקיים".

מה דעתך על גובה מחירי הדירות בעיר והאם מצב זה עתיד להשתנות בעתיד?
"ת"א-יפו זוכה באופן מתמיד לביקושים וכמו בשאר חלקי המדינה מחירי הדיור בה עולים. הדרך לשנות את המצב היא להגדיל את ההיצע ולהיכנס לבנייה מאסיבית באזורים בהם ערך הקרקע נמוך יחסית, אזורים בהם ישנה קרקע פנויה בבעלות רמ"י (רשות מקרקעי ישראל-ד.ד) או עירייה וערך קרקע נמוך, כמו בצפון מזרח העיר (מתחם עתידים לכיוון מורשה-ד.ד) ו/או מזרח יפו ודרום מזרח העיר. עדיין קיימת אפשרות והזדמנות להוריד את מחירי הדיור באזורים מסוימים בת"א-יפו כדי לספק מענה לצרכי בני הדור השני, שרוצים להמשיך להתגורר בעיר כן, לקליטת מהגרים חדשים מרחבי הארץ לעיר שלנו, שנותנת הזדמנויות גם של השכלה וגם של תעסוקה בצורה שוויונית".

כיצד את מתמודדת עם הביקורת של היזמים על כך שישנם פרויקטים "תקועים" וקשיים בקידום פרויקטים?
"פרויקט מתעכב כאשר יזם מבקש משהו שלא מגיע לו, כהקלה או כסטייה מתוכנית סטטוטורית. מי שמבקש את שמגיע לו מתוקף תוכנית סטטוטורית קיימת אמור להתקדם במסלול ירוק מזורז. "מהר" או "לאט" הם פרקי זמן יחסיים ולתחושתי, מגה פרוייקטים רצים מהר ואפילו מהר מדי, כי מאחוריהם עומדים אינטרסים כלכליים ונדל"ניים גדולים והעבודה סביבם מתבצעת בהילוך גבוה ואילו, דווקא פרוייקטים יחסית קטנים, של תוספת קומות, הרחבת דירות או סגירת מרפסות, אישורם אורך זמן יחסית להיקף הבקשה. יחד עם זאת, יש לזכור כי חלק מהעיכובים נובעים מהתנגדויות שכנים – להן יש מקום במדינה דמוקרטית".

ציינת פעם כי  בפרויקטים הללו יש להתחיל "מהגורם האנושי"
"מפרויקטים בעלי השלכות דרמטיות על הציפוף העירוני, שמביאים לשינוי קו הרקיע ויוצרים  ג'נטריפיקציה של האוכלוסייה הוותיקה, נדרש שיתבצעו ברגישות, באופן שיתרום לא רק לקליטת אוכלוסייה חדשה אלא גם יבטיח את יכולת האוכלוסייה הוותיקה להמשיך ולהתגורר במקום".

"יש לעגן דרישה לביצוע תסקיר חברתי המנתח את צורכי האוכלוסייה, לצד תסקיר של צורכי מוסדות חינוך וקהילה, שהם הבסיס להעצמת אוכלוסייה קיימת ולמשיכת אוכלוסיית משפרי דיור לשכונות הוותיקות. כיום מסמכים כאלה אינם חובה בהגשה או קידום תוכנית. והאתגר הוא שנתוני בסיס שמהותם היא מדדי איכות חיים, יש לגזור את המדדים הפיזיים הכמותיים לגידול במטרים, ביחידות ובנפשות. בכל דיון המתקיים סביב נושאי התחדשות עירונית אני פועלת לחידוד סוגיית הצורך במיפוי קיים ועתידי של צורכי קהילה כבסיס לכל התחדשות".

שאלה בלתי נמענת, איך פילסת את דרכך לצמרת בענף שמזוהה עם גברים?
"כאישה בתחום הבינוי והתשתיות ויתרה מכך, כחברה בוועדה המקומית לתכנון ובניה, אכן מדובר בתחום שנתפס כגברי אבל השלכותיו הן על חיי כולנו. אם נתכנן את החיים של כולנו מנקודת מבט נשית מגדרית, יילקחו בחשבון צרכים הרבה יותר מגוונים של אוכלוסיות כמו הורים וילדים וכמו קשישים ומשפחות. אני מודעת לסקפטיות ולחוסר ההקשבה שהעולם הגברי "מרעיף" על נקודת המבט הנשית, גם כשהיא מקצועית וגם כשהיא מדברת דברי טעם. לכן, נדרש שיותר ויותר נשים תיכנסנה לעולם הזה, כך שיוכלו להכתיב ראייה תכנונית רחבה שרואה צרכים גם מנקודת מבט של ילד ואישה. זו ראייה מגדרית אבל היא טובה לכולם, גם לגברים שבחבורה. ככל שיהיו יותר נשים, כך הקול שיישמע לא ייחשב חריג אלא יאפשר לנו אף להכתיב את הטון. לגבי ת"א-יפו חשוב לציין שעם כל היותה של העיר בירה כלכלית, לא רק ברמה לאומית אלא ברמה גלובאלית, בסופו של יום ראייתי היא שצריך לחזק בה דווקא את הלוקליזציה והמקומיות, על מנת שימשיכו לחיות בה המשפחות והא-נשים, שהם ההון האנושי שעליו מתבססת ההתחדשות והחדשנות העירונית".

"כיום אני מחזיקה את תיק התחבורה, שהוא אכן ענף גברי ולשמחתי נכנסות אליו יותר נשים. התפקיד שלנו הוא לשנות את כיווני החשיבה עד כדי היפוך הפירמידה. אם עד היום המתודולוגיה של התכנון ההנדסי של תנועה היה להזרים רכבים וכמה שיותר מהר, הקול הנשי מחולל היפוך פירמידה ודורש לשים את הולך הרגל ואת האדם במרכז התכנון. נשים מבינות טוב יותר את מה שאמר הגבר אלברט איינשטיין ש'לא כל מה שחשוב ניתן לחשב ולא כל מה שניתן לחשב חשוב'. אי אפשר לחשב את החשיבות של בני האדם במכלול הקרוי רחוב, שכונה, עיר ומדינה. אבל, ברור שבלי האנשים כל אלה אינם שווים כקליפה בלי שום".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

שיווק עצמי ללא שחצנות

אנשי השיווק העצמי דואגים שיכירו אותם גם מחוץ לארגון ולפלטפורמה שבהם הם עובדים
צביה וילצ'יק 14.12.2017
נשמח לדבר אתך
נגישות