banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

הרשות להתחדשות עירונית נערכת לתחזוקת מבנים גבוהים

"הנטל הכלכלי נופל על כתפי הדיירים, חלקם גם דיירי שכונות שעברו התחדשות עירונית", מסבירים במשרד הבינוי והשיכון, שם נערכים לרפורמה למניעת כשלים

דו"ח חדש של הרשות להתחדשות עירונית  מצביע על  צורך בהערכות מחודשת לתחזוקת מבנים גבוהים ומקדם שורת צעדים למניעת כשלים בטיחותיים, כך מסבירים במשרד הבינוי והשיכון: "מעבר מאסיבי לבנייה לגובה ושינוי תרבות המגורים בישראל מצריך חשיבה מחודשת על תרבות ניהול הבניינים, עלויות תחזוקה המגולגלות לצרכן  ואחזקה תקינה של מערכות המבנה. הדו"ח בוחן כיצד לשפר את תחזוקת מבני המגורים המשותפים למניעת הידרדרות המבנים, תוך התאמת השיטה ליכולות התשלום של הדיירים, בדגש על דיירים ממשיכים בפרויקטי התחדשות עירונית".

נדרש שינוי בתרבות המגורים בישראל

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "מדובר במחקר מקיף שנעשה במטרה להיערך ולהתכונן לבעיות שטרם הכרנו בעבר ולהביא לשיפור תחזוקת המבנים הגבוהים. במדינת ישראל השטח הכולל קטן והשימושים רבים ולכן עתיד הנדל״ן בארץ טמון בבנייה לגובה. כבר היום אנו חייבים לפעול במלוא המרץ במטרה להגדיל את מלאי הדירות ולספק פתרונות דיור באמצעות תהליכי התחדשות עירונית ובאמצעות מעבר מאסיבי לבנייה לגובה. כמו במדינות המתקדמות והמפותחות בעולם, גם במדינת ישראל השטחים האטרקטיביים ביותר אלו השטחים שנחשבים כיום לשטחים המוזנחים ביותר במרכזי הערים במקומות הצפופים״.

עוד ציינו במשרד כי: "המעבר לבנייה גבוהה כרוך בשינוי מהותי של תרבות המגורים בישראל – מעבר מבניין בן מספר מצומצם של דירות המנוהל על ידי ועד בית הפועל בהתנדבות ואחראי על ניקוי חדר המדרגות-  למבנה גבוה הכולל עשרות ומאות יחידות דיור, הדורש ניהול במשרה מלאה ואת אחזקתן התקינה של מערכות מורכבות בעלויות של מאות אלפי שקלים מדי שנה".

ההשלכות על פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי
מגמה זו נושאת בחובה השלכות גם לגבי תושבי שכונות העוברות תהליכי התחדשות עירונית, במסגרתם נהרסים מבני שיכון ישנים ונמוכים ובמקומם נבנים, על פי רוב, רבי קומות מרובי דיירים, כך מעריכים במשרד: "תושבי שכונות אלה, החוזרים להתגורר במבנים החדשים לאחר השלמתם, נהנים אמנם מדירה חדשה ומרווחת, אולם בה בעת נדרשים לשלם מאות שקלים מדי חודש. במרבית המבנים החדשים במדינת ישראל מבוצעת תחזוקה שוטפת של הבניין (ניקיון, גינון וכו'). רק בחלק קטן מהמבנים מתבצעת תחזוקה מונעת – ביצוע בקרות שוטפות על מערכות המבנה באופן ובתדירות הנדרשים.  היעדר תחזוקה שוטפת מובילה לעיתים רבות לכשלים במערכות המבנה ולצורך בתחזוקת שבר, להחלפת המערכות שכשלו. לעיתים רבות, נמנעים הדיירים מהחלפת המערכות שכשלו, בעיקר כאשר אלה אינן נוגעות לשגרת חייהם היום-יומית, גם אם הן נדרשות לצורך הצלת חיים (רכזות כיבוי אש, גנרטור חירום וכו')".

עוד ציינו במשרד כי נכון לשנת 2016, שיעור יחידות הדיור במבנים בני 10 קומות ומעלה עמד על כ-30%, עליה של עשרה אחוזים תוך פחות מעשור. בתוך כך, מספר התחלות הבניה במבנים בני 21 קומות ומעלה שילש עצמו מ-2% לכ-7%: "כתוצאה מכך, תחזוקת המבנים הופכת לניהול במשרה מלאה בעלויות של מאות אלפי שקלים בשנה. הנטל הכלכלי נופל על כתפי הדיירים, חלקם גם דיירי שכונות שעברו התחדשות עירונית שם נבנו מבנים גבוהים, אשר נדרשים לשלם מחירים גבוהים בהרבה ממה שנהגו לשלם קודם לכן".

כל הסיבות להתייקרות עלויות התחזוקה
הסיבות לעלייה בעלויות התחזוקה על פי ניתוח המשרד נובעות, בין היתר, מגובה המבנים, המצריך מערכות רבות ומורכבות הדורשות תחזוקה יקרה. כמו כן, בעשור האחרון נקבעו דרישות רגולציה ותקנים חדשים, בעיקר בכל הנוגע להוראות מילוט ובטיחות אש. עלויות התחזוקה של מבנה בן 12 קומות שנבנה בשנת 2006 עומדת על 250 שקל בחודש, לעומת כ-500 שקל לחודש במבנה זהה שבנייתו החלה בשנת 2016. עוד מציינים במשרד כי מרתפי חנייה מחייבים הפעלה 24/7 של מערכות אוורור ותאורה המייקרות את עלויות התחזוקה השוטפת וכי העלייה במספר יחידות הדיור בכל מבנה, מקשה מאוד על תפעול המבנה על ידי ועד בית בהתנדבות, ומצריך תפעול על ידי חברות ניהול

הקמת קרן תחזוקה במבנים של התחדשות עירונית
בין הפתרונות שמציע השר גלנט: הגברת המודעות לנושא עלויות תחזוקת המבנה בקרב רוכשי הדירות, בין היתר על ידי חיוב המוכר לציין את עלויות התחזוקה הצפויות במסגרת חוק המכר, הקמת קרן תחזוקה בפרויקטים של התחדשות עירונית, שתסייע במימון העלויות על ידי הדיירים הממשיכים ואכיפה ממשלתית של ביצוע פעולות תחזוקה מצילות חיים.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות