הממשלה מבקשת לכפות על הרשויות התחייבות לאשר שיווקי קרקעות, ומציעה להקים צוות פיתוח מתחמי מטרו – ללא נציגות של השלטון המקומי
חתימה על מגה הסכמי גג עם רשויות מקומיות עם תוכניות מפורטות, שמצדן יתחייבו לאשר שיווק ולקדם הליכי הוצאת היתרי בנייה תוך 90 יום והקמת צוות לפיתוח מתחמי המטרו ללא נציגי הרשויות המקומיות – אלה הם חלק מעקרונות טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 (התכנית הכלכלית לשנת 2025 – שינויים מבניים), שמנסים להפוך את השלטון המקומי לזרוע ביצועיות בידי משרדי הממשלה, בגדר – קחו כסף ותעשו מה שאומרים לכם.
בכך, מעמיק המתח בין מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה לבין הרשויות, זאת לאחר אין ספור התנגדויות ומחלוקות על קידום תוכניות מגורים "על הראש" של ראשי הרשויות שעלו בשנה החולפת. כך למשל, באחת מהן, להקמת 9,000 דירות במועצת דרום השרון, אמרה ראש המועצה, אושרת גני גנון: "תכנית נוראית. לא ניתן לזה לקרות". בתוכנית אחרת שנתקלה בהתנגדות, באזור תעסוקה מורשה, כינו אותה בעיריית רמת השרון, כ"תכנית רצופה "כשלים, מפגעים ומחדלים" וקצת קודם לכן, עיריית אשקלון התנגדה לתוכנית להקמת רובע דרום, עם 11,500 דירות, אולם במשרד הבינוי והשיכון היו נחושים להתקדם והפקידו אותה "על הראש" של העירייה, שמצדה הגיבה כי: "נעשה הכל כדי שהתוכנית לא תצא לפועל".
כעת כאמור, מבקשת הצעת החוק לכפות את התוכניות בכפוף להסכמי גג, קרי, מתן תמריצים כספיים לרשויות לצורך יישומם, בתמורה להתחייבות לאפשר שיווקים בשטחן ולהוציא היתרי בנייה.
הסכמי גג לרשויות המקומיות – יתחייבו לאפשר שיווק
תחת הכותרת "מיקוד מאמץ בשוק הנדל"ן", משרד האוצר מציע לגבש מגה הסכמי גג וייעול הליכי רישוי, וזאת במטרה להאיץ שיווק יחידות דיור בהיקפים נרחבים שיביא להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות כמענה לצרכי המשק ועל מנת לבלום את עליית מחירי הדיור.
על פי הצעת החוק, יש להנחות את שר הבינוי והשיכון ואת שר האוצר לקדם בתוך 90 ימים מאישור החוק זו חתימה על "מגה הסכמי גג" בין משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל לבין רשויות מקומיות. ההסכם ייחתם בשנת 2025 מול רשויות מקומיות אשר בתחומן קיימות תוכניות מפורטות בהיקף שלא יפחת מ-15,000 יחידות דיור.
הדגש המשמעותי בסעיף זה מתייחס להתחייבות של הרשויות המקומיות לאפשר שיווק קרקע בתחומה בקצב שלא יפחת מ-5,000 יחידות דיור לשנה. בכך למעשה, מבקשת הצעת החוק למנוע את ההתנגדויות הרבות ליציאה לשיווקי הקרקעות, כפי שעלו בשנה החולפת, במהלכה הכריזו לא מעט ראשי רשויות כי הן לא יאפשרו את השיווקים, לאחר שהתוכניות נכפו עליהן לטענתן מבלי להתחשב בצרכי הפיתוח העירוניים. משמעות נוספת היא לוודא את קיצור הליכי הבירוקרטיה ברשויות. בפועל, על פי ההצעה, הוועדה המקומית תתחייב להיות ערוכה מקצועית לאשר בקשות להיתרי בניה בתוך 90 יום ממועד הגשת בקשה.
אלא שאף אחד לא נותן מענה לבעיות שעולות מחוק זה, בהן תקנים ותקציבים לתוספת כוח אדם בוועדות התכנון המקומיות ובאגפי ההנדסה, שתי נקודות בוערות שעליהן זועקים בשלטון המקומי כבר זמן רב. זאת ועוד, פעמים רבות מונחתות תוכניות, שינויי חקיקה ושאר הנצפות ממשלתיות – הישר על הרשויות המקומיות, זאת מבלי שהן שותפות לתהליכים, דבר שיוצר התנגדויות אין סופיות ועיכוב הליכים. לא רק שהצעת החוק לא נותנת מענה ליישום החקיקה אלא היא אף מחריפה את ההתנהלות העגומה בין מוסדות התכנון הארציים ומשרדי הממשלה, בכך שהיא מבקשת להפוך אותם לחותמת גומי.
פיתוח מתחמי התחדשות בסביבת המטרו – ללא נציגות לרשויות המקומיות
ואם לא די בכך, החוק מציע להקים צוות לקידום פיתוח ובינוי במתחמי השפעה בתמ״א 70, לכאורה בכדי להבטיח שימוש יעיל ומיטבי במקרקעין אולם דווקא בתהליך זה, שכרוך בהעצמת זכויות הבנייה ועיצוב פני מרכזי הערים – לא תהיה נציגות לרשויות המקומיות.
במקום זאת, הצעת החוק קובעת שבצוות יהיו חברים מנכ״ל הרשות להתחדשות עירונית, ראש מנהל תכנון, הממונה על התקציבים באוצר והיועצת המשפטית לממשלה וכי הצוות יגבש המלצות להבטחת והאצת התחדשות עירונית במתחמי ההשפעה.
כבר היום המתח בין מוסדות התכנון לרשויות שבר שיאים. כך למשל, רק בחודש יולי האחרון, יצאה עירית בת-ים בצעד חריג, והודיעה על סגירת תכנית פינוי בינוי שער יוספטל, זאת לאחר שהוועדה המחוזית התעלמה לדבריה מצרכי העיר והוסיפה מאות יח"ד ללא תיאום ולאחר קליטת התוכנית, כאשר ברקע להחלטה עמד מה שהגידו בעירייה – "המתח בין הרשויות המקומיות לבין הוועדות המחוזיות".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
