כך עולה מדו"ח הלמ"ס לנתוני התחלת וגמר בנייה לשנת 2017. "מדובר במשבר ובקטסטרופה", אומרים היזמים
בשנת 2017 הוחל בבנייתן של כ-46,300 דירות, מתוכן כ-23% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים), וכ-22% נבנו בבניינים גבוהים, בני 10 קומות ויותר. מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 היה נמוך בכ-14.1% מזה שנרשם בשנת 2016. על פי נתוני המגמה, החל ברבע רביעי של שנת 2016 חלה ירידה של כ-5.9% בממוצע לרבע שנה (רמה ממוצעת של כ-12,200 דירות לרבע שנה). זאת, לאחר שבשלושת הרבעים הראשונים של שנת 2016 (ינואר–ספטמבר), נרשמה עלייה של כ-4.3% בממוצע לרבע (רמה ממוצעת של כ-13,600 דירות לרבע שנה).
רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן, אמר כי: "באחוזים הנתונים נראים רע אבל בכמות אבסולוטית של דירות מדובר בקטסטרופה. אלה הנתונים הנמוכים ביותר משנת 2012. ענף הנדל"ן מתריע בשנתיים האחרונות שהטיפול של המדינה במשבר הדיור אינו יכול לפתור את הבעיות מהן השוק סובל. הפיתרון הוא אחד: הגדלת ההיצע בצורה דרמטית ולכלל רוכשי הדירות ולא רק לזכאים". עזרא ערוסי, מנכ"ל משהב, הוסיף כי: "הנתונים מראים ששוק הדיור בישראל במשבר. תוכניות הממשלה שכללו רק מכרזים במחיר למשתכן גרמו לירידה חדה בבניית דירות חדשות בישראל. לא ככה מורידים את מחירי הדיור אלה בדיוק ההפך. אנחנו צועדים לתקופה של מחסור בהיצע וביקושים כבושים שעלולים להביא בזינוק חד במחירים כפי שהיה בשנת 2008".
נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק הגיב בחריפות לפרסום נתוני הלמ"ס: "אין הפתעות. שר האוצר ממשיך לפעול בצורה שאם תמשך, תביא לקטסטרופה בשוק הדיור. כל מי שעוקב אחרי התנהלות הממשלה יודע ששר האוצר עושה כבר מעל שנה הכל כדי ששוק הדיור יוקפא. הוא מבטיח הבטחות ללא כיסוי, הוא מייצר קבוצות גדולות של משקיעים בעל כורחם – ואת זה אני אומר זאת, אחרי שראיתי בסיורים בחריש ועפולה איך כמעט כל הדירות של מחיר למשתכן שנמסרו לזוכים, עומדות להשכרה בלי מענה. הוא שם בעצמו יעדים שאפשר היה להשיג, אבל עשה הכל כדי שהם לא יושגו".
בריק הוסיף: "השר כחלון העביר את כל הקרקע של המדינה לאורך חודשים רק למחיר למשתכן אבל זכאי מחיר למשתכן הם רק 25% מהשוק, הוא יודע את זה ומתעלם לחלוטין מ-75% מהשוק – ממשפרי דיור שבאמת, אבל באמת צריכים דירה ולא יכולים לקנות אותה. שר האוצר הבטיח בתחילת כהונתו שהוא יציף את הארץ בקרקע מדינה לבנייה לדיור החטא הגדול ביותר של שר האוצר כלפי ציבור רוכשי הדירות הוא שהוא חותך בכל חודש את היקף הקרקע שהמדינה מוכרת – אני זוכר אותו עומד על במות ומשתמש במושג ספסור בקרקע. אז שר האוצר כחלון – הוא כרגע הספסר הגדול ביותר במדינה. אנחנו היזמים והקבלנים, כולנו אנשי עסקים, ואין לנו שום יכולת לנהל את הפעילות שלנו בשוק כל כך מסוכן, בלי שום וודאות ושום יציבות. בשוק כזה אין שום סיכוי שאנחנו נגדיל את הייצור שלנו".
מחוז מרכז מוביל בהתחלות בנייה
המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-25% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-8% בלבד מסך כל הדירות. בשנת 2017 נרשמה, בהשוואה לשנת 2016, ירידה בכל אחד מהמחוזות, פרט למחוז תל-אביב בו נרשמה עלייה של כ-6.7%. הירידות הגדולות ביותר היו במחוז ירושלים ומחוז הצפון, 24% ו-18.4% בהתאמה.
כ-52% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-5% בלבד במחוז תל אביב. השינויים על פני הזמן ביישובים השונים אינם אחידים ולעיתים יש תנודתיות רבה. המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017 היה בתל אביב-יפו כ-2,950 דירות, עלייה של 34.5% בהשוואה לשנת 2016, ובירושלים – כ-2,580 דירות, עלייה של 16.5% לעומת שנת 2016.
עליה במודיעין – ירידה בלוד וחריש
במספר יישובים נרשמה עלייה ניכרת במספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2017. במודיעין-מכבים-רעות כ- 970 דירות, יותר מפי 4 בהשוואה לשנת 2016, וזאת לאחר ירידה של כ-70% בשנת 2016 לעומת שנת 2015. בבת ים כ-860 דירות, פי 3.5 לעומת התקופה הקודמת, בקריית מוצקין בה הוחל בבנייתן של כ-1,690 דירות, פי 3 מאותה תקופה אשתקד. עליות מתונות יותר היו בראשון לציון- כ-1,460 דירות, בהשוואה לממוצע של כ-870 דירות בשלוש התקופות הקודמות. בשנת 2017 נרשמה ירידה במספר הדירות שהחל בנייתן בין היתר בלוד, חריש, קריית גת ובית שמש
אוהד סבן, סמנכ"ל דונה מסביר כי: "הנתונים בהתחלות הבנייה בחריש מציגים ירידה של 60% , אך הם אינם תואמים את התוכנית הממשלתית לעיר חריש. אם הממשלה תיכננה שעד שנת 2020 יגורו בחריש כ-100 אלף איש ויבנו מעל 15 אלף יחידות דיור הרי שהירידה בהתחלות הבנייה מרחיקות את הממשלה מהיעד שהיא עצמה קבעה. במקביל עלולה להיווצר עללית מחירים בכלל שההיצע לא יספיק ביחס לביקוש. המצב דומה גם בקריית גת שהוגדרה גם היא כיעד ממשלתי ובנתיים אנו רואים שגם פה התחלות הבנייה לא תואמות את המדיניות והתיכנון".
ירידה בבנייה במסלול פינוי בינוי
בשנת 2017, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, הוחל בבנייתן של 5,360 דירות, ירידה של כ-4% לעומת שנת 2016. מתוך דירות אלה, כ-56% נבנו במחוז תל אביב, כ-20% וכ-15% במחוזות המרכז וחיפה, בהתאמה. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן, כתוצאה מהריסה והקמת בניין חדש, כ-3,210 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38/2, ירידה של כ-11% בהשוואה לשנת 2016.
בנוסף, בשנת 2017, הוחל בבנייתן של כ-3,700 דירות, כתוספות בנייה לבניינים קיימים, גבוה ב-34% ממספר הדירות שהוחל בבנייתן באותה שיטה בשנת 2016. מתוך דירות אלה, כ-32% נבנו במחוז תל אביב, וכ-22% במחוז המרכז. מתוך הדירות שהוחל בבנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-2,290 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38, עלייה של כ-38% לעומת שנת 2016.
עלייה בסיומי בנייה
בשנת 2017 הסתיימה בנייתן של כ- 47,400 דירות, עלייה של 3.0% לעומת שנת 2016. כ-27% נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים פרטיים ובתים דו משפחתיים), וכ- 25% בבניינים בני 10 קומות ויותר. על פי נתוני המגמה, בשלושת הרבעונים האחרונים של 2017 נרשמה ירידה של כ-4.5% בממוצע לרבע, במספר הדירות שהסתיימה בנייתן, לאחר עלייה של כ-4.7% בממוצע לרבע במהלך שנת 2016 עד מרץ 2017. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, בשנת 2017, היה במחוז המרכז – כ-25% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז ירושלים – כ-12 אחוז בלבד.
בשנת 2017 נרשמה עלייה במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, לעומת שנת 2016, של כ-33% במחוז ירושלים, של כ-14% במחוז תל אביב ושל כ-11% במחוז חיפה. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-11% במחוז המרכז, של כ-6% במחוז הדרום.
דירות בבנייה פעילה
מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף דצמבר 2017 ב-113.0 אלף דירות לערך, בהשוואה ל-114.3 אלף דירות בסוף דצמבר 2016. בשנת 2017 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-11.5 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-12.0 מיליון מ"ר בשנת 2016, ירידה של כ- 3.7%. מכלל השטח שבנייתו החלה בשנת 2017, כ-74% נועד למגורים ו-26% נועד לבנייה שלא למגורים. שטח הבנייה שלא למגורים עלה בכ-25%, בהשוואה לשנת 2016. בשנת 2017 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-11.8 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-10.8 מיליון מ"ר בשנת 2016 – עלייה של כ-8.6%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה בשנת 2017, כ-27% נועד לבנייה שלא למגורים. שטח הבנייה שלא למגורים עלה בכ-37%, בהשוואה לשנת 2016
ורד צרפתי זבולון, סמנכ"לית חברת צרפתי שמעון מסכמת כי: "הירידה בהתחלות בנייה היא תעודת עניות לממשלה שמשימתה העיקרית היתה הגדלת היצע הדיור. המדינה שיווקה אמנם הרבה קרקעות אולם מדובר במקרים רבים בקרקעות לא בשלות לבנייה שיתורגמו להתחלות בניה בפועל רק בשנים הבאות. בשל העובדה שהממשלה גורמת לציבור שלם לשבת על הגדר באופן טבעי גם היזמים יושבים על הגדר וממתינים שהשוק יצא מהקיפאון".
חיים מאירוביץ' בעלים ומנכ"ל קבוצת מאירוביץ' – גלנור: "השר מבטיח שתכניות של האוצר יובילו לירידת מחירים בשוק הנדל"ן דבר שגורם לרוכשים להתמהמה ברכישת דירות. דבר נוסף,
הקרקעות שמצויות כיום בשוק שייכות לתוכנית המחיר למשתכן, אין קרקעות בשוק החופשי ועל כן לא נבנות דירות חדשות לשוק החופשי.
המדינה צריכה לשחרר את הקרקעות לשוק החופשי ולאפשר איזון של שוק הנדל"ן".
יגאל צ'ודנר מנכ"ל ומייסד חברת נתיבי הקמה, המומחה בניהול הליכי רישוי והליכים סטטוטוריים: "חשוב להבין כי הירידה בהתחלות הבנייה היא אינדיקציה לתהליכים שהחלו הרבה קודם. בשנת 2017 החלו ליישם באופן מלא את רפורמת הרישוי הזמין, במסגרתה במרבית הישובים הופסקה הגשת התכניות הידנית וחל מעבר למערכת המקוונת. יתכן ושלב ההטמעה גרם להאטה מסוימת בקצב הוצאת ההיתרים וכתוצאה מכך גם בהתחלות הבנייה.
עם זאת, אני סבור שעם הזמן התהליך יוטמע והרפורמה תביא לקיצור זמני הוצאת היתרי הבנייה, מה שישפיע גם על קצב התחלות הבנייה בפועל".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
