האם המשרד להגנת הסביבה יצליח למנוע השלכת פסולת בנייה בשטחים הפתוחים?
האם המשרד להגנת הסביבה יצליח למנוע השלכת פסולת בנייה בשטחים הפתוחים?

האם המשרד להגנת הסביבה יצליח למנוע השלכת פסולת בנייה בשטחים הפתוחים?

במשרד מביעים אופטימיות ולאחר שמכת השלכת פסולת הבנייה בשטחים הפתוחים השתרשה מזה עשרות שנים,  פורסם תזכיר חוק פסולת בניין

כרמלה קופר 13.02.2018

"השלכת פסולת בניין ברשות הרבים היא בעיה רחבת היקף, המהווה את אחד המפגעים הבולטים ביותר להם חשוף הציבור הרחב. ערוצי נחלים וצדי דרכים בכל רחבי הארץ, מלאים בערימות של פסולת בניין שפונו שלא כחוק על-ידי קבלנים ומובילים שונים", כך אומרים במשרד להגנת הסביבה ואולי הפעם גם באמת מתכוונים להלחם בתופעה, זאת לאור תזכיר החוק שהוגש לצמצום השלכת פסולת בניין בלתי חוקית ברשות הרבים.

על פי התזכיר תוטל חובה על יצרן פסולת הבניין לפנות את כל פסולת הבניין שהוא מחזיק בה, באמצעות כלי אצירה רשומים, שיוצבו על ידי בעל מתקן מורשה לטיפול או לסילוק פסולת בניין, ובהתאם להתקשרות ביניהם. במשרד סבורים כי בצורה זו, ייווצר מנגנון אפקטיבי ויעיל, המביא בשורה משמעותית לתחום.

6.2 מיליון טון פסולת בניין
מדי שנה מיוצרים בישראל כ- 3.6 עד 6.2 מיליון טון פסולת בניין, כתוצר לוואי של בנייה חדשה והריסת מבנים, שיפוצים של נכסים והקמת תשתיות לאומיות ומוניציפליות. בעוד שחוק שמירת הניקיון אוסר על יצרן פסולת בניין להשליכה ברשות הרבים, רק 2.7 מיליון טון פסולת בנייה מגיעה למתקני טיפול וסילוק מוסדרים, כך שלמעשה בין 1 עד 3.5 מיליון טון פסולת בנייה מושלכים כל שנה לשטחים הפתוחים באופן לא מוסדר. בכך, דומה ישראל למדינות עולם שלישי, שבהן לא רק שהפסולת אינה ממוחזרת, אלא היא אף מושלכת בשטחים הפתוחים בשדות ובצדי דרכים ויוצרת מפגעים סביבתיים חמורים, לרבות זיהום מי תהום, הרס השטחים הפתוחים, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ופגיעה בערך הקרקע.

במשרד מדגישים כי תהליך האיסוף והפינוי של פסולת הבניין והטיפול בה הוא תהליך מורכב, הכולל משתתפים רבים, בהם התושבים, קבלני בנייה וקבלני שיפוצים, משנעי פסולת בניין, בעלי מפעלי מיחזור או אתרי סילוק פסולת בניין והרשויות המקומיות. "במצב הנוכחי, חלקים רבים ממערך זה אינם מוסדרים באופן מלא, והמעקב והבקרה על אופן הטיפול בפסולת הבניין, לוקים בחסר", אומרים במשרד.

האם המשרד יצליח לעצור את התופעה?
"לאור המגבלות של אמצעי האכיפה והתרחבות התופעה, המשרד מציע להרחיב את התייחסות החקיקה לנושא, כך שיינתנו כלים להתמודד ולמנוע את הבעיה כבר במקור", נמסר מהמשרד, "זאת באמצעות קביעת חובה על יצרני הפסולת להתקשר עם מתקן מורשה אליו תפונה פסולת הבנייה המיוצרת על ידם. אצירת פסולת הבניין תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שהוצבו על ידי מתקנים מורשים, אשר יפונו על ידי מובילים מטעם המתקנים המורשים. התועלות למשק מהצעת החוק ברורות וחד משמעיות, ובאות לידי ביטוי, בין היתר, בהפחתת הפגיעה בשטחים הפתוחים, בחיסכון בעלויות של ניקוי שטחים פתוחים מזוהמים, ובהגנה על איכותם של מי התהום".

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "תזכיר החוק מייצר מנגנון יעיל ואפקטיבי למניעת ההשלכה ומטיל את האחריות על מתקן הקצה. פסולת בניין היא מכת מדינה, והמצב החמור מחייב הובלה משותפת של כלל הגורמים לצורך קידום החוק. בשנת ה-70 לקום המדינה, הגיע הזמן לפתור את הבעיה הזאת".

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו מציגים כעת מנגנון שיביא, יחד עם אכיפה ופעולות אחרות שבהן נוקט המשרד, לשינוי משמעותי למען הציבור והסביבה. זהו נדבך נוסף באסטרטגיית הפסולת החדשה שלנו, בהיקף של 4 מיליארד שקל, שתוביל להפחתת שיעור ההטמנה וכוללת הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, מתקני טיפול, מתקני מיון ואשכולות פסולת לצורך הפחתת עלויות לרשויות המקומיות".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות