כך אמר עו"ד איל מאמו בדיונים שנערכו בנושא במסגרת כנס התאחדות בוני הארץ: " יש כתבי שיפוי שמטילים על קבלנים הוראות בלתי סבירות ואיש לא נותן על כך את הדעת"
בכנס שעסק בסוגיות מרכזיות בתכנון ובניה, עמדה גם סוגיית הרגולציה והשפעותיה על ענף הבנייה. האירוע התקיים במסגרת המפגש השנתי המקצועי של ענף הבניה והתשתיות של התאחדות בוני הארץ. איל מאמו, שותף בכיר ומנהל (משותף), אגמון ושות' משרד עורכי דין, אמר כי: "הרגולציה לא עשתה טוב לקבלנים השנה. הבנייה נעשית מסבכת יותר. הבניה מתקיימת למרות הרגולציה ולא בגללה".
"יש כתבי שיפוי שמטילים על קבלנים הוראות בלתי סבירות"
מאמו פתח בתזכורת לתיקון 115 לחוק התכנון והבנייה שעוסק בנוסח כתב שיפוי של קבלנים. "הרשויות המקומיות לא קבעו תקנות ובמנהל התכנון לא יודעים מה קורה עם זה. יש כתבי שיפוי שמטילים על קבלנים הוראות בלתי סבירות ואיש לא נותן על כך את הדעת. גם בנושא היטלי ההשבחה עשו טעויות והוא מונע בנייה. בתיקון 116 החמירו ענישה על עבירות בנייה, ישנה אפשרות להטיל קנסות בלי משפט ולתת צווי הריסה ועצירה. זה יתחיל בדברים גדולים. אבל זה תהליך שעשוי להיכנס לתחומים נוספים כמו רישוי עסקים למשל". עוד הוסיף מאמו, "תיקון 117 נועד לאפשר פיצול יחידת דיור שפעם נתנו לבצע. התיקון מדבר רק על צמודי קרקע ורק להשכרה או למשפחה. אבל ממילא במגזר הכפרי לא יהנו מזה. תיקון 124 מטפל במקום שבו ועדה מקומית מונעת היתר. התיקון יגרום להקמת גוף שיטפל בזה".
עו"ד ענת בירן מומחית בדיני תכנון ובנייה ציינה בכנס כי יש פער בין הרצון של השרים ושל מנהל התכנון לבין מה שקורה בשטח: "בסופו של יום אנחנו מתמודדים מול הוועדות המקומיות וכל יום נוצרים חסמים חדשים בקידום הפרויקטים. הבעיה המרכזית היא שאין דרך סלולה וברורה ואין כללי משחק ברורים. יש לייצר נוהל לתוכניות פינוי בינוי ברמה הארצית ולא לאפשר לוועדות המקומיות לשנות כל רגע את כללי המשחק".
ישנה מגמה של הרשויות להקשות על פרויקטים
בירן התייחסה, בין היתר, לתוכנית חדשה של עיריית תל אביב שמחייבת בפרויקטים של תמ"א 38 בניית מבני ציבור לשימוש העירייה, תוכנית שתהווה גורם מעכב בקידום הפרויקטים, וציינה כי יש מגמה של הרשויות להקשות על פרויקטים ברמת הבניין הבודד על מנת לדחוף את השוק לקידום פרויקטים ברמת המתחם. אבל גם בפרויקטים של פינוי בינוי, אומרת בירן, מערימים קשיים וניתן לראות זאת לדוגמא מכמות היועצים שנדרשת בכל פרויקט: "שימו לב לכמות היועצים בפרויקטים האלו יועץ תנועה, יועץ עצים, יועץ חלחול, יועץ קרקע ועכשיו גם הוסיפו דרישה ליועץ חברתי שיהיה בקשר עם הדיירים ויסביר להם את התהליך, עוד נושא שהיום מחויב בחלק מהפרויקטים הוא הקמת קרן לתחזוקה שתממן לדיירים הקיימים את הפער בתשלום בין ועד הבית ששילמו בעבר לדמי הניהול הנדרשים במגדלים חדשים, לקרן הזה יש למנות גם נאמן, זה עוד מטלות ועוד תפקידים שהיזם צריך לקחת בחשבון שהוא בוחן את טור ההוצאות שלו לפרויקט".
הרשויות דורשות רף גבוה לתוכניות תמ"א 38
עו"ד מיכה גדרון, ממשרד עו"ד גדרון גלקין גולן טען כי תמ"א 38 הפכה להיות חוד החנית של התחדשות עירונית, עם זאת, ישנה בעיה באישור התוכניות. "לאחרונה רשויות מקומיות החליטו שבשביל לאפשר ולאשר תוכניות תמ"א 38 – הן יבקשו את הרף הגבוה ביותר לחניות, רף 2 חניות. זה יכול ליצור מצב הדורש מרתף חניה נוסף, מה שפוגע בכלכליות הפרויקט ולא מאפשר את הפרויקט".
בתוך כך, חמוטל בן יעקב, מהנדסת באגף הטכני, התאחדות בוני הארץ הסבירה על פעילות מכוני בקרה, ואמרה כי: "מכוני הבקרה היו אמורים להתחיל לפעול בנובמבר שנת 2016, אך בפועל מכוני הבקרה עדיין אינם פועלים. לאחר מספר דחיות הוחלט על התחלת עבדותם של מכוני הבקרה ב- 1/4/2018. אבל מכיוון שהתקנות עדיין לא נחתמו ע"י השר, 6 המכונים המוסמכים טרם קיבלו רישיונות הפעלה. כלומר באופן מעשי אין עדיין מכוני בקרה פעילים. מכיוון שהממשלה לא ערוכה להפעלתם של מכוני הבקרה, ועל מנת לא לעכב את פתיחתם הוחלט כי עד לאוקטובר 2018 קבלן רשאי לבקש שלא להתקשר עם מכון בקרה. עליו להודיע על כך תוך שבועיים מיום הגשת הבקשה להיתר. על מנת לתמרץ קבלנים כן ללכת למכוני בקרה האוצר יעניק ל-240 הפניות הראשונות למכוני בקרה מענק של 20,000 ₪ למבנה, שמהווים כ- 50% מהאגרה הכוללת לרוב המבנים הנדרשים בבקרה בשלב זה".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
