דף הבית > פינוי בינוי > "הכדאיות הכלכלית אינה שיקול מכריע" - הוותמ"ל נגד תוספת דירות למתחם יצחק שדה באזור
מתחם יצחק שדה // הדמיה: ארי כהן – מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים
"הכדאיות הכלכלית אינה שיקול מכריע" – הוותמ"ל נגד תוספת דירות למתחם יצחק שדה באזור
בעלי הזכויות ביקשו להבטיח את כדאיות הפרויקט על רקע אי הוודאות: "אי אפשר להתבסס על תחזית אופטימית". בוותמ"ל השיבו: "אין דרך מעשית להבטיח מימוש תוכנית כלשהי בשלב התכנון"
קרוב לשנה לאחר אישורה – נדחו ההתנגדויות לתכנית התחדשות עירונית מתחם יצחק שדהבאזור. באופן חריג ובעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אישרה ותמ"ל להגיש התנגדות לתכנית, המציעה מעל אלף יח"ד, לאחר אישורה. המתנגדים, בעלי זכויות בקרקע במתחם, דרשו בין השאר להגדיל את היקף הבינוי כדי להגדיל את רווחיות הפרויקט, אך התנגדותם, כאמור, נדחתה בשבוע שעבר.
התכנית, בשטח של כ-44 דונם, ממוקמת במרכזה של אזור, בין רחוב יצחק שדה לרחוב חנה סנש, והיא כוללת הריסת 459 יח"ד, שבמקומן ייבנו 1,103 יח"ד (תוספת של 644 יח"ד), מתוכן 1,033 יח"ד ועוד 70 יח"ד בהישג יד.
התכנית הופקדה בחודש אוגוסט 2023, והמועד האחרון להגשת ההתנגדויות היה לאחר 7.10. נוכח פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ניתנה ארכה להגשת התנגדויות, ולאחר שלא הוגשו התנגדויות התכנית קיבלה תוקף בסוף אותה שנה. בראשית 2024 פנה עו"ד דויטש לוועדה, וביקש כי יינתן לו לטעון כנגד התוכנית בשם דיירים שלא הגישו התנגדות עד למועד האחרון, וזאת בין היתר בטענה כי חלק מהמבקשים מצויים בשירות מילואים פעיל. נוכח המצב המלחמתי החריג, אישרה היועצת המשפטית של ותמ"ל להעביר את כלל הטענות בכתב עד לחודש פברואר.
במכתב נטען כי המתנגדים הם בעלי זכויות בקרקע הנכללת בתכנית. המתנגדים דרשו להגדיל את היקף הבינוי במתחם, נוכח טענתם לחוסר ישימות כלכלית שלה. בהתנגדות נכתב, בין השאר, כי: "לנוכח מורכבות וגודל הפרויקט, ולנוכח השינוי בריבית ובמצב המשק בתקופת המלחמה, היה על ותמ"ל לדאוג כי תופקד תכנית אשר ישימה כלכלית. תכנית פינוי בינוי בהיקף כה נרחב אינה יכולה להתבסס על תחזית אופטימית או משאלת לב. על התכנית לעמוד ברווחיות המינימלית הנדרשת לליווי בנקאי ולהותיר שולי ביטחון נוספים". עוד נכתב כי על מוסדות התכנון לאפשר להגדיל את מספר יחידות הדיור על מנת לעמוד ברווחיות מינימלית, או להקטין את שיעור הדירות בהישג יד בתחום התכנית.
בתגובת הוועדה, שדחתה את ההתנגדויות, נכתב כישיקול הכדאיות הכלכלית אינו שיקול מכריע באישור תכניות: "הערכת היתכנותה הכלכלית של תוכנית, כחלק מההליך התכנוני לבחינתה וקידומה של כל תוכנית ותוכנית להתחדשות עירונית בפרט, נדרשת על מנת לאמוד את סיכויי מימוש התוכנית. אין כל חובה חוקית, וגם אין דרך מעשית, להבטיח מימוש של תוכנית כלשהי בשלב התכנון, שיכול להקדים את שלב היישום בחודשים או אף שנים. שיקול הכדאיות הכלכלית, הגם שמהווה שיקול רלוונטי ובעל משקל מבין מכלול השיקולים התכנוניים והמקצועיים שעל מוסד תכנון לשקול בבואו לאשר תוכנית, כל תוכנית, אינו שיקול מכריע, וודאי לא שיקול העומד לבדו".
עוד כתבה הוועדה כי התוכנית מיצתה את הצפיפות המתאפשרת בתחומה, ונסמכת על תכנון מיטבי לאור המגבלות והמאפיינים של המקום בה היא נמצאת. על רקע זה, הוועדה קבעה בהחלטתה לדחות את ההתנגדות כי התכנית מיצתה את יכולתה לתוספת יחידות דיור.
הוועדה ציינה בהחלטתה לדחות את ההתנגדויות, כי לא הוצגו בטענות המבקשים כל טעם מבוסס להורות בשלב זה, ולאחר אישורה של התוכנית, על שינויה.