לקרן קיימת לישראל יש תוכניות מהפכניות להתחדשות ברת קיימא בערים
יו"ר דירקטוריון קק"ל, דניאל עטר: "פעולות קק"ל להתחדשות עירונית סביבתית וחברתית הן כלי לקידום הצדק החברתי"
יותר מ-90 אחוזים מתושבי ישראל מתגוררים בסביבה עירונית. די בנתון זה, מהגבוהים בעולם, כדי להמחיש שקידום המצוינות הסביבתית בערי ישראל הוא נושא בעל חשיבות עצומה לאיכות החיים של כל תושב ותושב במדינה. קרן קימת לישראל, כגוף הסביבתי הגדול במדינה, קיבלה על עצמה לפעול באמצעים חדשניים ובמגוון רחב של תחומים למען ההתחדשות העירונית. פורטל "מגדילים" פנה לקק"ל בשאלות הנוגעות לתרומתה של הקרן הקיימת לישראל להתחדשות עירונית, וחזר עם תשובות והרבה תקוות.
פיתוח מתקן לשימוש חוזר במי המשק העירוני
תחום חדש שקק"ל עוסקת בפיתוחו הוא טיהור מי הגשם שזורמים ברחובות הערים, באמצעות מתקן חדשני הנקרא ביופילטר, שמפותח באוניברסיטת מונאש באוסטרליה. הביופילטר מטהר בתהליכים ביולוגיים ופיסיקליים את מי הגשם שזורמים בכבישים וברחובות ומחדיר אותם לשכבת מי התהום, מבלי שיהיה צורך להשקיע בכך משאבים של אנרגיה. הוא משתלב בנוף העירוני והמים המטוהרים שמספק המתקן משמשים להשקיית גינות העיר או להעשרת מי התהום. על פי קק"ל מדובר בכמויות משמעותיות של מים: "אנחנו מעריכים שפוטנציאל המים הזורמים ברחובות גוש דן עומד על 200 מיליון מ"ק בשנה, שהם בערך שני מטר מפלס כנרת".
יו"ר קק"ל דניאל עטר, מציין כי : "עד כה התייחסנו למי הנגר הזורמים ברחובות כמטרד, שעלול לגרום בזמן הצפות נזקים קשים. הביופילטר הופך את המטרד למשאב. מתקני ביופילטר נמצאים בשלבים מתקדמים של ניסוי בכפר סבא, ברמלה ובבת-ים".
390 מיליון שקל להפחתת הזיהום במרכזי הערים
במארס 2017 השיקו קק"ל והמשרד להגנת הסביבה את "קקל לנשום", תכנית לאומית סביבתית להפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים, ולשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של תושבי ישראל. על פי הערכות OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, מתים בישראל כ-2,220 בני אדם בשנה מזיהום אוויר, המיוצר רובו ככולו בערים, בעיקר מפליטות של כלי תחבורה. בנוסף להשלכות הבריאותיות הישירות,נאמדים הנזקים הכלכליים של הקשורים באובדן ימי עבודה ובעלויות אשפוז ב-28 מיליארד ש"ח בשנה. התכנית כוללת ארבעה מיזמים מורכבים, המבוצעים בשיתוף פעולה עם גורמים רבים, בהיקף של 390 מיליון ש"ח. המיזמים, שכולם כבר בשלבי ביצוע, נותנים מענה למגוון צרכים.
אילו מיזמים מובילים את התוכנית להפחתת זיהום?
המיזם הראשון הוא תחבורה ירוקה, שמבחינת קק"ל מהווה מהפכת תחבורה נקייה. ההשקעה בתכנית נאמדת בכ-75 מיליון שקל וכוללת עידוד נהגי מוניות לעבור למכוניות היברידיות, בסיוע כספי של עד 20 אלף שקל למונית. עוד מציעה התוכנית, תמיכה לחברות התחבורה הציבורית לרכישת אוטובוסים חשמליים, מערך משותף של כלי רכב חשמליים לרשויות מקומיות והתקנת מסנני חלקיקים למשאיות לפינוי אשפה- כלי תחבורה שפעיל במרכזי אוכלוסייה. על פי ההערכות מסנני החלקיקים יפחיתו את הפליטה מהמשאיות בשיעור של 98%. מיזם נוסף הוא אנרגיה ירוקה, שבו ישתתפו 34 רשויות מקומיות מהפריפריה החברתית והמקומית, שזכו במכרז קול קורא וקיבלו תקציב לקידום 38 פרויקטים של התייעלות אנרגטית משני סוגים, התקנת פאנלים סולאריים לייצור חשמל במבנים ציבוריים והתקנת מערכות חסכוניות למיזוג אוויר ולתאורה ברחובות ובמבנים. מיזם שלישים במסגרת התוכנית הוא שכונות ירוקות, בשיתוף פעולה של קק"ל עם משרד השיכון. המיזם נועד לצורך שיפוץ מבנים ישנים בפריפריה והפיכתם למשתמשים של אנרגיה סולארית. על פי התוכנית עשרות מתקנים פוטו-וולטאיים קטנים יוצבו על גגות בניינים של דיור ציבורי וייצרו אנרגיה סולארית. ההכנסות מייצור החשמל צפויות לממן את הוצאות הפרויקט והדיירים מצדם ייהנו מהפחתה של תשלומי ועד הבית לחשמל ואיכות חיים משופרת. מיזם רביעי הוא סביבה ירוקה, בהשתתפות 16 רשויות מקומיות, שבחרו רצף של 10 מבני שיכון לשיקום. במסגרת התכנית יותקנו מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל, תאורה חסכונית ומערכות השקיה אוטומטיות. החלק של הרשויות המקומיות במיזם יהיה לשקם את השטחים הציבוריים, הצמודים לשיכונים שנבחרו, כך שתושבי השכונות ייהנו מסביבה איכותית ומזמינה ומפעילות קהילתית בסביבת הגינות.
כיצד פארקים עירוניים ומטרופולינים יתרמו בעתיד לסביבה ולחברה?
קק"ל שותפה בבניית פארקים כמעט בכל עיר בישראל, מקצרין, מטולה וקריית שמונה ועד שדרות, דימונה ואילת. "לפארקים יש חשיבות סביבתית כיצירת בסיס לקיומם של ציפורים ובעלי חיים, בשמירה על המורשת התרבותית וכאמצעי יעיל בהפחתה של זיהומי אוויר ורעש ותרומה לצינון האוויר", אומרים בקק"ל, "פארקים חשובים גם כמקום בסביבה עירונית שבו מי גשם יכולים לחדור לקרקע ולהעשיר את מי התהום. מחקרים רבים הוכיחו שלפארקים מטופחים יש חשיבות עצומה להגברת הזדהות של התושבים עם מקום מגוריהם, להחדרת תחושת ביטחון אישי ואף למניעת פשיעה ואלימות". קק"ל עוסקת גם ביצירת פארקים מטרופולינים, כגון פארק נחל באר שבע ופארק ירושלים: "לפארקים אלה בצד התועלת הסביבתית והחברתית, יש גם תועלת כלכלית", נמסר מקק"ל. מחקר כלכלי על פארק נחל באר שבע, שקק"ל היא שותפה מרכזית בהקמתו, מצא שיחס עלות-תועלת בהקמת הפארק עומד על 1 ל-1.85. כלומר, על כל שקל שמשקיעים בפארק, מקבלים תועלת גבוהה ב-85% מההשקעה. פארק ירושלים הוא פארק ענק, המשתרע על יותר מ-15,000 דונם.
"מצד אחד, הפארק ישמר את האווירה של המרחב שמסביב לירושלים, את הטרסות החקלאיות והמעיינות הקטנים. לשימור הנופים האלה יש משמעות עצומה במיתוגה של ירושלים כעיר בעלת מורשת עתיקה", מסר יו"ר קק"ל, דניאל עטר.
יערות קהילתיים אורבניים בשיתוף הרשויות המקומיות
קק"ל מפתחת בשנים האחרונות את היערות הקהילתיים, דגם חדשני של יערות, שניטעו בעבר בצד היישובים. יערות אלה אינם משתרעים בדרך כלל על שטחים נרחבים אולם חשיבותם טמונה בקרבתם למקומות המיושבים. היער הקהילתי הוא תוצר של שיתוף פעולה בין הרשות המקומית, נציגי התושבים וקק"ל, כאשר שלושת הגורמים יחדיו קובעים את חזון היער וקק"ל מגשימה אותו. "כך הופכות חצרות אחוריות מוזנחות לסביבה מטופחת", מסרו מקק"ל, "לשלומי, לגבעת זאב, לראש העין ואפילו לתל אביב יש יער ליד הבית שבו כל תושב יכול להגיע ברגל, באופניים או בנסיעה קצרה ברכב וליהנות מרגיעה בחיק הטבע".
חינוך הוא התשובה של קק"ל לעידן של התחדשות עירונית
התחדשות עירונית זה גם ואולי בעיקר דאגה להון האנושי ולא רק לפיתוח פיזי של השכונות בלב הערים. לכן גם קק"ל קיבלה על עצמה בעניין זה לפעול לצמצום הפערים החברתיים בישראל ובעיקר ביישובי הפריפריה ואחת הדרכים המובילות ליעד הזה לשיטתה הוא החינוך לערכים וחינוך למצוינות.
דניאל עטר יו"ר קק"ל: "השיטה היא פיתוח מרחב מחוץ לבתי הספר, שיעניק מסגרת חברתית וחינוכית המותאמת לנוער המהיר והדיגיטלי של ימינו. מיזם בתי קק"ל, מרחבים רב-תחומיים שמציעים תגבור בלימודים והעשרה בשעות אחר הצהריים והערב, נותנים סביבת לימוד טכנולוגית, בהנחיית מורים וסטודנטים ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ומוסדות אקדמיה. המרכז יאפשר לחניכים לפתח אסטרטגיית למידה, יכולת אישית וכישורי חיים, שיפתחו להם דלתות לשירות משמעותי בצה"ל ולחיים בוגרים איכותיים".
בימים אלה עוסקת קק"ל בהקמת בית קק"ל, שעתיד להיפתח בדצמבר 2017 ברחוב עצמון שבמרכז נצרת עילית. התכנית, בשיתוף פעולה עם עיריית נצרת עילית והעומדים בראשה ובהם ראש העיר רונן פלוט וממלא מקומו אלכס גדלקין, מתמקדת בפעילות חינוך פיננסי ואפשרות להשתתף בסדנאות, להאזין להרצאות מעשירות ולעסוק בפעילות רב תחומית. "פעילות זו חשובה במיוחד בעיר כמו נצרת עילית, שבה שיעור העולים החדשים גדול יחסית ליישובים אחרים בישראל", מסרו מקק"ל.
דני עטר, יו"ר קק"ל: "קק"ל רואה בהתחדשות העירונית כלי לא לרק לשיפור חזות היישוב, אלא מנוף לשיפור איכות החיים והסביבה ומנוף חברתי וכלכלי לצמיחה, לחידוש מרקמי מגורים ותיקים, לניצול יעיל ומושכל של משאבי הקרקע וכלי לקידום הצדק החברתי. ברוח זו נמשיך לפעול גם בעתיד".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
