banner
בעל הבית חזר בו ממכירת הדירה לאחר שניתן היתר לתמ"א 38 // depositphotos
בעל הבית חזר בו ממכירת הדירה לאחר שניתן היתר לתמ"א 38 // depositphotos

בעל הבית חזר בו ממכירת הדירה לאחר שניתן היתר לתמ"א 38

בני הזוג טענו כי אינם יודעים קרוא וכתוב וכי הם סובלים מלקויות שמיעה וביקשו לבטל את העסקה אולם הקונה לא ויתר ותבע את בעלי הדירה

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה כי עסקת מכירת דירה בעיר תבוטל לאחר שהמוכרים הסובלים מלקות בשמיעה, טענו כי לא היו מודעים להתקדמות משמעותית בהליכי התמ"א שהחלו בבניין.

המדובר על דירה ברחוב זלמן שניאור בחיפה, אליה נחשף הקונה דרך אחד הלוחות הפופולריים ברשת האינטרנט בו היא פורסמה בסכום של 830,000 שקלים.
הקונה הגיע יחד עם חברו לדירה ופגש בה את הבעלים, שסיפר לקונה כי את המשא ומתן יש לנהל עם בתו, שכן מכירת הדירה נועדה לסייע לה לרכוש דירה אחרת באזור המרכז, שם היא מתגוררת.
באותו המעמד החל הקונה להתכתב באמצעות הודעות עם הבת ולבסוף סוכם סופית כי התמורה תעמוד על סך 818,000 שקל.
בהמשך, נקבעה פגישה בין הבת ובין הקונה במשרד עורך דין במהלכה נחתם זיכרון דברים והקונה מסר לבעלי הדירה המחאה על סך 50,000 שקלים כדמי רצינות.

בעל הבית התחרט בשל היתר בנייה לתמ"א 38
אלא שכעבור כשבוע, בעוד עורכי הדין של הצדדים מחליפים ביניהם טיוטות לנוסח החוזה המוסכם, קיבל הקונה הודעה מעורך הדין של המוכר כי זה התחרט והחליט שלא לקיים את העסקה, בעקבות מידע שקיבל אודות התקדמות משמעותית בתהליך התמ"א בבניין. במכתב של עורך הדין נאמר בין היתר כי בעלי הדירה לא ידעו כי חלה התקדמות בהליכי תמ"א ואף הונפק היתר בניה. אמנם הם חתמו על ההסכם מול היזם, אולם נוכח חלוף שנים מאז, הם סברו בטעות כי  העניין ירד מהפרק ובוטל. עוד הדגישו, כי בעלי הדירה שאינם יודעים קרוא וכתוב וללא מתורגמן משפת הסימנים, הוחתמו על זיכרון דברים מבלי שהבינו את טיב העסקה ותנאיה. עורך הדין בישר לקונה כי ההמחאה הוחזרה לידיו והוא מוזמן לקבלה בחזרה.

הקונה תבעה ובעלי הדירה השיבו שאינם יודעים קרוא וכתוב
הקונה שסירב לוותר על העסקה, פנה לערכאות משפטיות ודרש את קיומה. הוא טען כי ניתנה הסכמה מפורשת לתשלום תמורה בסך  818,000 שקל. וכי רק לאחר הסיכום אודות התמורה המתחשבת בכלל הנתונים, לרבות הליכי תמ"א שלגביהם ידעו המשיבים, נחתם זיכרון דברים בהסכמת כל הצדדים.
מנגד, בעלי הדירה טענו בפני בית המשפט כי האשה הינה חרשת אילמת מלידה, ואילו הגבר הינו חרש וסובל מלקות וקשיים משמעותיים בדיבור, כאשר שניהם לא יודעים קרוא וכתוב. הקונה, כך נטען, ניצל את חולשתם זו בהחתימם על זיכרון דברים אותו לא הבינו.  בעלי הדירה הוסיפו כי שניהם לא ידעו אודות ההתקדמות שחלה בהליכי תמ"א 38 ודווקא סברו כי נוכח חלוף הזמן, פרויקט זה לא ייצא לפועל, כך שחתימתם על זיכרון דברים הייתה תוצאה של טעות. עוד טענו, כי זיכרון דברים לא משקף הסכם מחייב בהיעדר גמירות דעת ומסוימות.

העתירה נדחתה אולם נקבע כי מדובר "ברשלנות קיצונית מצד בעלי הדירה"
לאחר ששמע את טענות הצדדים, החליט השופט איברהים בולוס לקבל את עמדת בעלי הדירה. השופט קבע בפסק הדין בין היתר: "יתכן והתנהלות המשיבים בשלבי המו"מ לקראת כריתת  ההסכם הסופי נגועה במידה מסויימת של חוסר תום לב, ובעניין זה איני קובע מסמרות, אך הדבר לא מצדיק את קבלת התביעה ואכיפת זיכרון הדברים בהיעדר מפגש מלא של רצונות הצדדים… רצון משותף היה, אולם בנסיבות אינו מקיף ולא חולש על כל הפרטים המהותיים, וגם לא הושלם וגובש בהמשך הדרך במסגרת המו"מ עד לרגע שנוצר קרע בין הצדדים".

עם זאת, השופט דחה טענות של בעלי הדירה לעושק מצדו של המוכר וקבע: "אני סבור כי בעניין זה בעלי הדירה לא דייקו. ייתכן והם סובלים מהגבלות וחולשות, אך בנסיבות לא היה כל ניצול מצד המבקש אשר ניהל מו"מ עם הבת ואיתה סיכם לעניין התמורה המוסכמת שגם נראית הוגנת וסבירה בנסיבות. גם טעות יסודית מצד בעלי הדירה לא הייתה במקרה זה. הם אלה שחתמו על הסכם תמ"א 38 עם היזם ביום 12.3.14, כך ששניהם ידעו גם ידעו לעניין ההליכים לקבלת ההיתר. באם נקבל את הטענה לטעות, עדיין כאשר  עיקר המידע בידיעת בעלי הדירה וניתן לברר באמצעות פעולה פשוטה את השלב בו נמצאים הליכי התכנון, נראה כי עסקינן בנטילת סיכון או ברשלנות קיצונית מצד בעלי הדירה שמערערות כליל את טענתם זו".

סוף דבר, השופט קבע כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים. הוא חייב את הקונה לשלם לבעלי הדירה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של עשרת אלפים שקלים ואלו מצדם חויבו להשיב לו את ההמחאה על סך 50,000 שקלים, שנמסרה במועד חתימת זיכרון הדברים.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות