עיריית גבעתיים מנעה מתן טופס איכלוס לפרויקט תמ"א 38, לאחר שהסתבר שקיימת בעיית תמרון בכניסה ל-2 חניות בבניין. היזם טען להפסדים כספיים והתנהלות חריגה של העיריה ועתר לבית המשפט אולם זה שלח אותו לוועדת הערר ורמז לצדדים כי הפתרון הוא בהדברות ביניהם
פרויקט תמ"א 38 בגבעתיים שבנייתו הסתיימה לא קיבל אישור אכלוס בשל העובדה שלא ניתן להיכנס לשתיים מהחניות שנבנו בו: לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) עתירה שהגישה החברה היזמית "גאיא ייזום ובינוי הנדסה 2012 בע"מ", לביטול החלטת מהנדסת העיר בנושא ולצדה בקשה דחופה למתן צו ביניים במסגרתה ביקשה כי בית המשפט יורה לעיריית גבעתיים ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה שלה להעניק אישור אכלוס לבניין. בפסק הדין צוין כי על החברה היזמית היה לפנות לוועדת הערר המחוזית טרם הפנייה לערכאות משפטיות.
האם העבודות לביצוע החניות בפועל תאמו את ההיתר?
מהעתירה עולה כי החברה היזמית "גאיא ייזום ובינוי הנדסה 2012 בע"מ" קיבלה היתר בנייה לפרויקט ברחוב אהרון גולדשטיין בחודש יוני 2016. לאחר סיום העבודות פנתה החברה לוועדה המקומית לצורך קבלת טופס אכלוס למבנה. הצוות המקצועי מטעם הוועדה המקומית בחן את התאמת העבודות שבוצעו להיתר הבנייה, לרבות נושא החניה. במסגרת בחינה זו ביקשה מהנדסת הוועדה לקבל את אישור יועצת התנועה מטעם מחלקת התנועה בוועדה המקומית.
בחודש אוגוסט האחרון נשלחה חוות דעת יועצת התנועה לוועדה המקומית בה נקבע כי לאחר בדיקת תמרון שבוצעה על פי הרדיוסים שנקבעו על ידי משרד התחבורה לא ניתן להיכנס ל- 2 מהחניות בפרויקט. הוועדה המקומית ביקשה את התייחסותו של יועץ תנועה נוסף, שקבע בחודש נובמבר כי הביצוע בפועל של מקומות החניה אינו תואם להיתר הבניה שניתן על ידי הועדה המקומית כך שלא ניתן לאשר את שתי החניות המדוברות. עם זאת נקבע, כי ניתן לבצע מספר שינויים כך שתהיינה תקניות אך לא ניתן לאשרן במצבן כיום. נוכח האמור, ביום 8.11.18 ניתנה החלטת מהנדסת העיר לפיה על העותרת לפעול בהתאם לחוות הדעת ולהכשיר את החניות בטרם יונפק טופס האכלוס. בסוף חודש נובמבר הגישה החברה היזמית את העתירה ואת הבקשה למתן צו ביניים.
היזם: התנהלות הוועדה המקומית היתה שלא לפני הנורמה וגרמה לנזק כלכלי
לטענת החברה היזמית, הוועדה המקומית גבעתיים חרגה מהמוטל עליה על פי החוק והתקנות בכך שמנעה מתן אישור האכלוס המבוקש, נוכח אילוצי חניה, כאשר אילוצים אלו, לשיטת העותרת, אינם יכולים להוות חסם לקבלת אישור האכלוס.
לטענתה, בקשת הוועדה שלא להסתפק בחוות דעת של יועץ התנועה מטעמה, ומינוי יועץ תנועה נוסף, הינה תולדה של "הנחיה חדשה" שאינה כתובה ואינה מבוססת על מקור נורמטיבי כלשהו כך שהועדה בהקשר זה פעלה באופן הנוגד את עקרון חוקיות המנהל החל עליה כרשות מנהלית.
עוד טוענת העותרת כי ההנחיה כאמור הובאה לידיעתה באמרת אגב, ורק לאחר שמלאכת בניית הבניין הסתיימה, ולאחר שלשיטתה קיימה במדויק את הנחיות הוועדה שניתנו לה עד לאותו המועד, והביאה את החניות למצבן הסופי כפי שמופיע בהיתרי הבניה שאושרו על ידי הוועדה ולכן לטענתה המשיבה הפרה את אינטרס ההסתמכות שלה על מעשה מנהלי ועל חזקת תקינותו. לשיטתה, גם אם תתקבל חוות דעתו של יועץ התנועה, אין מדובר בהנחיות מחייבות, ובנסיבות מסוימות, נדרש לסטות מהן תוך הפעלת שיקול דעת מאת הרשות שעליה לפעולה בגמישות תכנונית.
בנוסף טענה החברה היזמית כי החלטת הוועדה מסבה לה ולבעלי הזכויות בנכס נזק מצטבר של מאות אלפי שקלים, מבלי שמנגד עומדת סיבה ממשית לגרימת נזק בהיקפים אלה וכי בהתאם להסכם שנחתם עם בעלי הזכויות בנכס, ככל שלא יסתיים הפרויקט במועד הקבוע עליה לשפות את בעלי הזכויות בגין איחורים, כאשר אלו מצדם כבר החלו לנקוט בהליכים כנגדה לקבלת פיצוי.
עוד צוין כי העיכוב באכלוס טומן בחובו עלויות נוספות לא מבוטלות לרבות עלויות ליווי בנקאי, תשלום ליועצים ואנשי מקצוע.
העיריה: הסמכות להחליט היא של ועדת ערר
מנגד טענו עיריית גבעתיים והועדה המקומית כי דין העתירה והבקשה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. לשיטתן, הסמכות לדון בסירוב ליתן אישור אכלוס נתון לוועדת הערר המחוזית ולה בלבד. לטענתן, הביקורת שמפעילה ועדת הערר על ההחלטות של הוועדה המקומית ועל הנושאים שבהם ניתנה זכות ערר, נעשית בדרך של בחינה מחדש, בהתאם לשיקולים מקצועיים ותכנוניים, והתנהלותה זו של העותרת בה פנתה ישירות לבית משפט זה נועדה למנוע את הבחינה המקצועית העניינית, בניגוד להוראות החוק.
באשר לנזקים שעלולים להיגרם לחברה היזמית כפי שנטענו על ידה, טוענת עיריית גבעתיים, כי לא מדובר בנזקים בלתי הפיכים אלא על הפסדים כספיים כאלה או אחרים, שככל וייגרמו, עדיין אין בהם כדי להוות נזקים שפיצוי כספי הולם אינו יכול לתקנם.
בית המשפט צודד בעיריה ושלח את היזם למצות את ההליכים
לאחר שבחן את טענות הצדדים החליט סגן הנשיא השופט קובי ורדי לדחות את העתירה על הסף עקב אי מיצוי הליכים כשהוא מציין כי מדובר ב"עתירה מוקדמת".
בפסק הדין נאמר בין היתר: "הן לגבי המבוקש בעתירה להורות על ביטולה של החלטת מהנדסת עיריית גבעתיים, והן לגבי המבוקש בבקשה למתן היתר נקודתי לאכלוס מיידי של הדירה, דרך המלך הינה שיש למצות תחילה הגשת ערר לוועדת הערר. גם אם מדובר בטענות לגבי הנ"ל הנוגעות גם לעוולות מנהליות של אי סבירות, סמכות, אי חוקיות וכו' עדיין עליהם לפנות לוועדת הערר ולמצות את ההליכים ולטעון שם את כל טענותיהם ורק לאחר מיצוי ההליכים, באם לא יבואו על סיפוקם, יוכלו לשקול תקיפה מנהלית, באם הדין מאפשר להם זאת".
עוד קבע השופט: "לא ניתן להתעלם גם מכך שמן הראוי גם שהגוף שהינו בעל המומחיות המקצועית ידון בטענות העותרים לגבי הכשרת/ביטול החניות, יבדוק האם החניות נבנו שלא בהתאם להיתר וכיוצא בזה, טענות שהינן טענות הקשורות לעניינים תכנוניים, כמו הריסת בניה, חישובי שטחים, הכשרות חריגות בנייה וכיוצא בזה, שמן הראוי שיידונו בגופי התכנון המקצועיים. כך גם המבקשים מבקשים שבית המשפט יחווה דעתו המינהלית לגבי הדרישה לביטול חניות, בזמן שהדיירים בעלי החניות הנ"ל אינם כלל צד לעתירה, מה גם שלא מדובר לכאורה בסעד שבסמכות בית המשפט, אלא בעניין תכנוני שמן הראוי שיתברר בגוף המקצועי המתאים שבו ימוצו תחילה ההליכים. לפיכך אני מוחק את העתירה והבקשה על הסף. יחד עם זאת, מצופה מהעותרת ומהמשיבות שיקיימו הידברות כדי לנסות ולמצוא פתרון הולם למצב שנקלעו אליו הצדדים".
בנסיבות העניין החליט השופט שלא לעשות צו להוצאות.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
