אילוסטרציה // depositphotos

סכסוך דיירים הסתיים בקובלנה פלילית כניסיון למנוע פרויקט תמ"א 38

בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה קובלנה פלילית שהגיש תושב העיר נגד שכנו, וקבע כי הוא עשה שימוש בכלי המשפטי החריג, על מנת לנגח את שכניו ולמנוע מהם לקדם פרויקט תמ"א 38 בבניין

רונן דמארי 22.07.2019

אילוסטרציה // depositphotos

כנגד הנאשם הוגשה קובלנה פלילית שמייחסת לו עבירה של היזק בזדון ומעובדותיה עולה כי הקובל הוא בעל דירה בבית משותף ברחוב שימקין בחיפה וכי בחודש ינואר השנה הקים הנאשם – קבלן בניין במקצועו – גדר איסכורית במרחק של כמטר מהגדר המקורית בחצר הבית המשותף, וזאת ללא היתר בניה, תוך הפקעת שיתוף וללא "תמיכה קניינית" מכל בעלי הבית המשותף. עוד נטען בקובלנה כי הקובל פנה אל הנאשם בדרישה לפנות מהמקום את החומרים והפועלים שהוא הביא, ברם הנאשם לא שעה לדרישה ועד היום הגדר וחומרי הבניין נמצאים בשטח. מכאן נטען כי הנאשם גרם נזק רכושי לבית המשותף, קרי, פגע בערך השוק של הבית המשותף וגרם לנזק לא ממוני של אובדן הנאה מנכס הבית.

לטענת הנאשם, הקובלנה אינה מגלה עבירה ולכן יש להורות על ביטולה. עוד הוא טען כי הגדר הוקמה על ידו בעקבות הזמנה של כלל דיירי הבית המשותף, למעט הקובל שנוקט באין ספור הליכים כנגדו, כדי להכשיל ביצוע תמ"א, שעליה חתמו כל הדיירים בבית המשותף והקובל מתנגד לה. 

מנגד, התושב הקובל טען כי הגדר שהקים הנאשם גוזלת משטח הגינה כמטר וחצי, שמהווים 10% משטח הגינה ובכך הוא גורם נזק.

סגנית הנשיא השופטת טל תדמור –זמיר, שמעה את טענות הצדדים והחליטה לדחות את הקובלנה. בהחלטתה היא נימקה בין היתר: "מטיעוני הצדדים, כמו גם מהמסמכים שהוצגו לעיוני, עולה כי בין הקובל ובין הנאשם ויתר דיירי הבית המשותף קיים סכסוך ארוך שנים שעיקרו שימוש ברכוש המשותף. אותו סכסוך אף הגיע פעמים מספר לפתחו של בית המשפט, באדרת כזו או אחרת. כך למשל, בשנת 2012 הגיש הקובל קובלנה נגד הנאשם, אף היא בגין עבירה של היזק בזדון, מחמת שהנאשם ניסה לקדם בקשה להיתר, בהתאם לייפוי כוח שהוא קיבל מכלל דיירי הבית המשותף, על רקע רצונם של הדיירים לבצע תמ"א 38 בבית המשותף, אל מול התנגדותו של הקובל. בפברואר 2016 ביקש הנאשם צו מניעה נגד הקובל, כדי שלא יפריע לו לבצע פעולות שקשורות בביצוע תמ"א 38 בבית המשותף. התביעה התקבלה וכנגד הקובל ניתן צו שמורה לו להימנע מביצוע פעולות אשר יצרו מכשול, עיכוב, פגיעה או נזק לביצוע עבודות הבניה בבית המשותף". 

עוד נאמר בהחלטה: "הפעם טוען הנאשם כי "הנזק" שנגרם לו הוא צמצום השטח המשותף של הגינה בכמטר וחצי, מה שפוגע בהנאתו מהרכוש המשותף ואיני סבורה כי יש בכך כדי למלא אחר היסוד העובדתי הנדרש של "פגיעה" וגרימת "נזק" לרכוש. הצבת  גדר, שלכל היותר הקטינה במעט את שטח הגינה בבית המשותף, ובוצעה לבקשת מרבית בעלי הדירות בבית המשותף, אינה מהווה מעשה אלים שבוצע "שלא כדין" ואינה עולה כדי "השחתה" או הרס לרכוש. ועוד – אפילו הייתי מקבלת את הטענה כי צמצום שטח הגינה מהווה "נזק" (ויובהר כי לא כך הוא), הרי שלא ניתן לייחס לנאשם יסוד נפשי של "במזיד", שכן מהמסמך שכותרתו "הזמנת עבודה" עולה כי הקמת הגדר בוצעה לבקשת חמש משפחות בבית המשותף, כדי למנוע חדירה של חזירי בר לשטח ולשם כך בעלי הדירות אישרו את כניסת הנאשם ועובדיו לשטח. מילים אחרות, הנאשם ביצע עבודתו כאיש מקצוע שנתן שירות למרבית דיירי הבית המשותף, לבקשתם, ולא מתוך כוונה להרוס או לפגוע ברכושו של הקובל. טרם סיום אני רואה להזכיר כי הגם שלקובלנה הפרטית באופייה סממנים של סכסוך אזרחי, במובן זה שלעיתים לנפגע יש אינטרס רב יותר בהגשת הקובלנה מאשר לרשות הציבורית, על ההליך לשקף אינטרס ציבורי ראוי. במקרה דנן, נותר בי הרושם כי לא זו בלבד שאין בקובלנה כדי לשקף אינטרס ציבורי ראוי, אלא שהקובל עושה שימוש לרעה בהליך הפלילי, ככלי ניגוח במאבק שהוא מנהל כנגד שכניו וכנגד הנאשם במטרה למנוע מהם קידומה של תמ"א 38 בבית המשותף, הא ותו לא".

סוף דבר, השופטת קיבלה את טענת הנאשם כי העובדות המתוארות בקובלנה אינן מהוות עבירה והורתה על ביטולה. היא קבעה כי התושב הקובל יישא בהוצאות ההליך בסך 4,000 שקלים. 

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות