banner
אילוסטרציה // צילום: בארי אורן
אילוסטרציה // צילום: בארי אורן

הרשויות מאשרות תוספת קומה מבלי לבדוק התכנות לביצוע תמ"א 38

ועדת ערר: "לצערנו, וועדות מקומיות רבות מאשרות תוספות בניה מבלי לדרוש חוות דעת ובמידת הנדרש גם את חיזוק המבנה. בכך, לא זו בלבד שהן פועלות בניגוד לדין, פעמים רבות הן גם מאיינות כל אפשרות עתידית לבצע פרויקט חיזוק תוך ניצול תמריצים מכוח תמ"א 38"

ארכיון: בניינים בקריית מוצקין // צילום: בארי אורן

הביקורת נאמרה בהחלטת ועדת הערר המחוזית בחיפה, שהורתה לאחרונה להחזיר לדיון בוועדה המקומית בקשה לתוספת קומה בבניין מגורים בקרית מוצקין, ודרשה לוודא שהתוספת המבוקשת אינה מחייבת את חיזוק הבניין כולו.

מדובר בבניין בן שלוש קומות שנבנה בשנת 1950 ובו תשע דירות ברחוב סמטת הקרב בעיר. את הבקשה להיתר הגיש בעליה של הדירה בקומה העליונה כאשר הוא צירף אליה את חתימותיהם של חלק מבעלי הדירות האחרות. מספר בעלי דירות שהתנגדו לבקשה הגישו ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר אותה והביעו את חששם מכך שהוספת הקומה כמבוקש תפגע באפשרות לביצוע פרויקט תמ"א 38 בעתיד.

בנוסף הם האשימו את הועדה המקומית לתכנון ובנייה ב"התנהגות קלוקלת", בטענה שזו לא עדכנה את בעלי הדירות על הבקשה שהגיש השכן וכי מודעה בעניין נתלתה ליום אחד בלבד מבלי שניתנה להם שהות לתהות על קנקנה.

"לא מתכוונים להשתלט"
מבקש ההיתר הסביר בפני חברי ועדת הערר: "החבר'ה שמדברים על השתלטות, אנחנו לא מתכוונים להשתלט. הגג החדש שנוצר הוא אותו גג שאנחנו בונים עליו. החבר'ה שיושבים פה חתמו לאותו מבקש לפני חצי שנה. הם נתנו לו להרחיב 50 מ"ר בקומות הקרקע ולגדר את כל הגינה, שזו בעצם השתלטות גרידא ועל זה בעצם כן הסכימו לו וזה בעצם גרם להם גם למניעה העתידית לתמ"א 38 מבחינה חוקית. מי שחתם ולא התנגד אז, בא ומתנגד עכשיו. אין השתלטות, זו בניה בזכויות. אנחנו בונים על פי מה שמותר לנו בתב"ע".

מנגד טענו מגישי הערר: "היות ואנחנו כבר מדברים על תמ"א בין הדיירים ויש איזשהו רוב שרוצה לעשות תמ"א, כי גם אנחנו רוצים להשביח את הנכס וגם אנחנו רוצים ממ"ד וגם אנחנו רוצים מרפסת ואולי חניות תת קרקעיות ואפילו אולי לפנות לעירייה שסוף סוף יעשו ברחוב הזה שנחשב סוג ב', אפילו מדרחוב הולנדי כמו בהרבה מקומות במוצקין. אנחנו חושבים שהגיע הזמן להרים את השכונה הזו. סה"כ גרים כאן אנשים נורמטיביים, אנחנו כן רוצים להרים את קרנו של הבניין וכן רוצים לעשות תמ"א. לגופו של עניין, יש לדיירים עניין להשביח את הבניין ובלי שום קשר, גם צריך להיות איזה שוויון. לא יכול להיות שיבוא בנאדם שיספח לעצמו את הרכוש המשותף למעלה ויסגור לנו את האפשרות הזו שגם לי תהיה אפשרות בעתיד לעשות את התמ"א הזו שאני רוצה להשביח את הנכס. ברגע שהוא יבנה למעלה, הוא סוגר את האפשרות הזו".

מגישי הערר ציינו עוד כי בבניין ישנם סדקים וברזלים חשופים אולם לשאלת ועדת הערר הם השיבו כי טרם פנו ליזם לטובת בחינת פרויקט בבניין.

הועדה קבעה בהחלטתה: "העוררים טוענים כי הם מבקשים לבצע פרויקט מכוח תמ"א 38 בבניין וכי תוספת הבניה המבוקשת, תסכל אפשרות כזו. לשאלתנו ענו העוררים כי לא פנו עד היום לבחינת היתכנות של פרויקט כזה. בנוסף, לפי מה שנמסר לנו על ידי הוועדה המקומית, ניתן במקום היתר להרחבת דירה בקומת הקרקע בבניין, אשר עשוי להשליך על הזכאות לפרויקט בבניין. סוגיה זו גם לא נבדקה על ידי העוררים. במצב דברים זה, אין מקום שנמנע מיצוי זכויות בניה מוקנות ואפשרות למיגון דירה קיימת, כאשר היתכנותו של פרויקט כזה היא בגדר אפשרות עתידית רחוקה, אם בכלל".

הועדה התייחסה לטענה כי מדובר בבניין ישן  אשר לא הוקם על פי התקנים העדכניים לעמידה ברעידות אדמה: "על הוועדה המקומית לבחון בכל מקרה של ביצוע תוספת בניה על בניין קיים, שאינה "עצמאית מבחינה מבנית" כפי המצב בענייננו, אם תוספת הבניה מחייבת חיזוק המבנה כולו בהתאם להוראות התקן, אם לאו. ואם כן, עליה לדרוש כי יוצג לה אישור לפיו ביצוע תוספת הבניה יהיה תואם את דרישות סעיף 108.3 לתקן. חוות הדעת צריך שתהיה בפני הוועדה המקומית עוד בשלב הגשת הבקשה ובוודאי בטרם תיתן החלטתה, וכן נדרש כי חוות הדעת תהיה נגישה לציבור הזכאי להתנגד לבקשה, על מנת שיוכל לבחון אותה ובמידת הצורך להתייחס אליה במסגרת התנגדותו. לצערנו, וועדות מקומיות רבות אינן פועלות כך, ומאשרות תוספות בניה מבלי לדרוש חוות דעת ובמידת הנדרש גם את חיזוק המבנה. בכך, לא זו בלבד שהן פועלות בניגוד לדין, פעמים רבות הן גם מאיינות כל אפשרות עתידית לבצע פרויקט חיזוק תוך ניצול תמריצים מכוח תמ"א 38, ומקבעות מצב בו בניינים נותרים בלתי מחוזקים. על כן, אנו מחזירים את הדיון לוועדה המקומית".

הועדה קבעה כי על מבקשי ההיתר להגיש לוועדה המקומית חוות דעת של מהנדס קונסטרוקציה שתוגש במקביל לעוררים. תינתן לעוררים תקופה של 21 יום ממועד קבלת חוות הדעת להגיש התייחסות מקצועית לחוות הדעת לוועדה המקומית.

עוד קבעה ועדת הערר כי לאחר שתתקבל חוות הדעת והתייחסות העוררים (אם תוגש), תקיים הוועדה המקומית דיון חוזר בבקשה ותחליט בה בהתחשב בין היתר בנושא הקונסטרוקטיבי. לא ניתן צו להוצאות.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות